- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק ערעור 131/13
|
ערעור בית הדין הצבאי לערעורים |
131-13
10.11.2013 |
|
בפני : 1. תא"ל דורון פיילס המשנה לנשיא 2. אל"ם ארז פורת 3. אל"ם אבנר זיו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התובע הצבאי הראשי עו"ד סרן רועי בלוך |
: רס"ל י. ש. עו"ד סרן יגאל בלפור |
| פסק-דין | |
1. התביעה הצבאית מערערת על מידת העונש שנגזרה לרס"ל י. ש., המשיב, אחר שהורשע על פי הודאתו בבית הדין הצבאי המחוזי בעבירות של היעדרות מן השירות שלא ברשות, עבירה לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, והתנהגות שאינה הולמת, עבירה לפי סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי.
2. כעולה מכתב האישום שבו הורשע, המשיב נעדר שלא ברשות מיחידתו למשך 79 ימים, היעדרות שהסתיימה בהתייצבותו. נוכח היותו נושא דרגת רס"ל בעת שנעדר מהשירות כאמור, יוחסה לו גם עבירה של התנהגות שאינה הולמת, בשל היעדרותו זו.
העובדות אשר באו בפני הערכאה קמא לימדו כי המשיב שירת בשירות קבע כמכונאי צמ"ה בעת שנעדר מהשירות. העילה להיעדרותו נעוצה במחלוקת שפרצה בין המשיב ומפקדו, שבעטיה ביקש המשיב להשתחרר לאלתר מהשירות. המשיב מסר כי אם לא ישוחרר לאלתר, יחל בהיעדרות, וכך אכן עשה.
3. בית הדין הצבאי המחוזי עמד על כי המשיב בחר לעשות דין לעצמו, התעלם מכללי המשמעת ובחר להיעדר מהשירות באופן הפגנתי על רקע אי היענות לתביעותיו לאלתר. הוטעם כי המשיב שירת כנגד בשירות קבע כשאז: "נורמות ההתנהגות הנדרשת ממנו הינן גבוהות יותר", וכי נעדר בפרהסיא לעיני עמיתיו ופקודיו. מאידך גיסא, ניתנה הדעת למשכה של ההיעדרות, שהייתה קצרה יחסית והסתיימה בהתייצבות יזומה, שעה שלחובת המשיב לא נזקפו היעדרויות נוספות. בשים לב לנסיבות אלה קבעה הערכאה קמא מתחם ענישה שבין 35 ועד 70 ימי מאסר ממשי לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה והורדה בדרגה. בשים לב להודאת המשיב באשמות, החרטה שהביע והתרשמות הערכאה קמא כי "המדובר בשיקול דעת מוטעה שהפעיל הנאשם עת נקלע למצוקה", נגזרו למשיב ארבעים ימי מאסר לריצוי בפועל לצד מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי.
4. בערעורה טוענת התביעה הצבאית כי אם ברגיל יש להשקיף בחומרה על היעדרותו של חייל משירותו הצבאי, אזי במקרה הנדון חברו להן נסיבות חומרה קונקרטיות ובהן תפקידו של המשיב כנגד בשירות קבע, ועזיבת השירות בהפגנתיות לנגד עיני הנוכחים במחנה, עמיתים ופקודים, תוך רמיסה גסה של המשמעת הצבאית, ופגיעה בחוסן היחידה. הוטעם כי כל סיבת ההיעדרות נעוצה ברצון המשיב לכפות את שחרורו מן השירות באופן מיידי, וכי לא הוצג כל קושי עניני שהיה בו בכדי להקשות על המשך שירות תקין מצד המשיב.
צוין כי לחובת המשיב שתי היעדרויות קצרות בעבר שלא כקביעת בית הדין קמא וכי אף העובדה שמצבו הכלכלי של המשיב "אינו שפיר", אינה מעוגנת בראיות שהובאו. על כן עתרה התביעה להחמיר ברכיב המאסר בפועל שנגזר למשיב באופן ממשי.
5. בא כוח המשיב עתר לדחיית הערעור. נטען כי מדובר בתקופת היעדרות שאינה ארוכה, שרקעה "במצוקה רגשית נקודתית" כקביעת בית הדין קמא. הוטעם כי תמהיל הענישה הכולל, לרבות הורדת המשיב מכל דרגותיו, הינו מאוזן והולם את נסיבות העבירה.
דיון והכרעה
6. המשיב נעדר מהשירות בהיותו נושא דרגה פיקודית ובשירות קבע התנדבותי. העדרותו נשאה אופי של עשיית דין עצמי בהפגנתיות על רקע חפצו לסיים את שירותו בקבע לאלתר. נסיבות אלה מקנות להיעדרות אופי מחמיר, ופגיעתה בערכי הצבא קשה יותר. לצד האמור יש ליתן את הדעת לכך שהמשיב שירת בשירות קבע התנדבותי, וכי לו היה פועל באפיקים החוקיים, ניתן היה לקצר את משך שירותו כעולה מסיכומי הראיון שנערכו עימו.
7. לצד עונש המאסר שהוטל למשיב, הוא הורד מכל דרגותיו. בית דין זה ציין כי:
"עונש של הורדה בדרגה בכלל ובפרט כשמדובר בשלילת דרגות קצונה וכל דרגה פיקודית אחרת, הינו עונש חמור מאוד שחומרתו עולה לעיתים על עונש מאסר. עונש של הורדה בדרגה הינו עונש הנושא בחובו קלון חיצוני הניתן להבחנה על כל המכיר את הנאשם" (ראו: ע/174/98 רס"ן אחרק נ' התובע הצבאי הראשי(1998); ע/153/03 סא"ל גבע נ' התובע הצבאי הראשי(2004)).
לצד שלילת כל דרגותיו הוטלה על המשיב תקופת כליאה ממשית שאינה קצרה. אפשר ולו אנו ישבנו כערכאה ראשונה היינו מחמירים במשהו עם המשיב באשר למשכו של המאסר הממשי שנגזר. בחינת הענישה הכוללת שהוטלה כאמור, מעלה כי אין המדובר במקרה המצדיק את התערבות ערכאת הערעור כאשר:
"ערכאת הערעור נקראת לבחון אם נפלה טעות משפטית בהחלטתה של הערכאה הראשונה, אם עמדו לנגד עיניה של הערכאה הקודמת שיקולים פסולים או מוטעים, אם הערכאה האמורה התעלמה מנתון בעל חשיבות אותו הייתה צריכה לכלול בין שיקוליה או אם העונש סוטה באופן קיצוני ומהותי לקולא או לחומרא". (ראו ע"פ 9908/04 נסראלדין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 31.7.2006)).
סבורים אנו כי הגם שעונש המאסר שנגזר למשיב נוטה לקולא אין המדובר בסטייה המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור בייחוד לאור תמהיל הענישה הכולל. על כן מצאנו לדחות את הערעור. הענישה שהוטלה על המשיב בערכאה קמא תיוותר על כנה.
ניתן והודע היום, ז' בכסלו התשע"ד, 10 בנובמבר 2013, בפומבי ובמעמד הצדדים.
______________ ______________ ______________
המשנה לנשיא שופט שופט
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
