פסק-דין בתיק עפא 80349/05

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו (כב' השופט א. דורון) ועל החלטות שניתנו בעקבות אותו פסק דין, שניתן בתיק 73194524 ביום 14.4.05.

נגד המערער (עורך דין במקצועו) הוגש כתב אישום (ברירת משפט), על עבירת חניה שעבר עם רכבו ביום 8.12.03 בנגוד לסעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד- 1983 (להלן: "חוק העזר").

משבחר המערער לנהל משפט, נקבע הדיון במשפטו לישיבת מענה לכתב האישום ליום 14.2.05.

ביום 10.2.05 הגיש המערער הודעה לבית המשפט ולחלופין בקשה לדחיית מועד דיון, הודעתו הייתה שהוא כופר בעובדות ובקשתו היתה, לדחות הדיון למועד אחר לשמיעת ראיות.

החלטתו של בית משפט קמא לבקשה היתה " לאחר קבלת נימוקי הכפירה - ייקבע המועד - לטלפן".

למערער נשלחה הזמנה לדיון ליום 4.4.05 שעה 15:00. על פי אשור המסירה, חתימת מקבל (שיתכן והיא מחוקה) ורישום שהנמען "סירב לקבל" "א. סירב להזדהות" "ב.בקשה להחזיר את המכתב".

על סמך אישור מסירה זה, התקיימה ישיבה ביום 4.4.05 בפני בית משפט קמא, בנוכחות ב"כ המשיבה, בהעדר המערער.

התביעה באותה ישיבה, בקשה על פי סעיף 240(א)(2) לח.ס.ד.פ (נמ) תשמ"ב-1982 (להלן: " ח.ס.ד.פ") להרשיע המערער ולגזור דינו בהעדרו, ואכן ביום 14.4.05 כך נעשה, ונגזר דינו של המערער לקנס בסך 500 ש"ח או 5 ימי מאסר תמורתם.

ביום 20.6.05 הגיש המערער, בקשה לביטול פסק הדין של בית משפט קמא.

עד כאן העובדות ברורות ובמידת מה מוסכמות ומכאן, מצוי בית משפט זה בעלטה לאשר התרחש בבית משפט קמא ואפרט:

על דף בקשתו של המערער לביטול פסק הדין רשומים שני צווים:

האחד צו מיום 6.7.05, מורה לזמן המערער טלפונית לבירור ביום 12.7.05, וכן לרשום תוכן השיחה ועם מי דובר.

השני צו: "הבקשה נדחית לביצוע" - צו זה מיום 12.7.05.

אין בתיק בית משפט קמא, כל רישום מי הופיע בדיון ביום 12.7.06 בפני בית משפט, אם בכלל ועולה מכך גם לא מי אמר בדיון ומה אמר.

אין בתיק בית משפט קמא כל רישום, האם כלל התקיים דיון ביום 12.7.06.

לגרסת המערער בערעורו הוא הופיע לדיון, נשמעו חלופי דברים וטעונים. בית משפט קמא בתחילה קיבל בקשתו לביטול פסק הדין מיום 14.4.05 ואחר כך חזר בו ודחה בקשתו, לאחר שהמערער סרב לפרט את טיב כפירתו (הליך לפי סעיף 152 לח.ס.ד.פ).

עמדת המשיבה בדיון בערעור אינה חד משמעית, יתכן והמערער כלל לא הופיע לדיון בבקשה לביטול פסק הדין יתכן והופיע, אך לא התעקש ועמד על כך שיתנהל פרוטוקול.

לגופו של תיק. המערער זומן כדין למשפטו ולא התייצב, ולכן נשפט בהעדרו ואין לו אלא להלין על עצמו משלא בוטל אח"כ פסק הדין.

התאור העובדתי המתואר לעיל, מצביע על קושי באשר להחלטתו של בית משפט קמא ולדיון בכללו שהתקיים בפניו.