פסק-דין בתיק עפא 80296/07

בפניי ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופטת איילה גזית) מיום 14.11.07, בתיק עמ"ק 5708/06, לפיה נתקבלה בקשת המשיב לביטולו של צו ההריסה המנהלי שמספרו 186/06.

עסקינן בצו הריסה מנהלי שמספרו 186/26 שהוצא ביום 4.5.06 על ידי רון חולדאי, יו"ר הועדה המקומית לתכנון ולבניה בת"א-יפו, מכוח סעיף 238 א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"), בכל הנוגע לתוספת קומה ברח' המחרוזת 27 בתל אביב (להלן: "צו ההריסה").

צו ההריסה נתמך בתצהיר מיום 26.4.06, חתום על ידי המהנדס ארקדי צימבליסט, ובו נאמר כי לפי ידיעתו, הוקמה בגוש 7048 חלקה 19, ברח' המחרוזת 27 בת"א "תוספת קומה" ללא היתר.

עוד נאמר בתצהיר כי לפי מיטב ידיעת המצהיר, טרם נסתיימה הקמת הבניין וכי הבניין איננו מאוכלס.

לתצהיר צורפו תמונות מיום 25.4.06 וכן תצלומי אוויר מיום 31.3.06 ומיום 14.4.06, הודעה להגשת צו הריסה מנהלי, דו"ח ביקורת בשטח, תרשים וכן פיענוח תצ"א.

בית המשפט קמא קבע, בין היתר:

"מכאן, עולה שנותר ספק לענין זיהוי המקום וזיהוי הנכס ואין אפשרות לבצע הקבלה בין המבנה שנראה בתמונות מש/1 ו-מש/2, לבין הנכס שסומן במפה מש/13 ובתצלומי האוויר".

עוד קבע ביהמ"ש:

"מעדותו של המפענח, בחקירה הנגדית, עולה כי הסתמך בצורה וודאית על ביקור בשטח, אולם ביקור כזה לא התקיים בצורה נאותה. מכאן עולה, שלא נוצר החיבור הנדרש בין העובדות שאמורות לעלות מביקור בשטח, כולל הוכחת הבניה הבלתי חוקית, לבין פיענוח תצלומי אויר, בכל הנוגע לזיהוי המקום".

בית המשפט קמא זקף לחובת המערערת את העובדה לפיה לא ביקר המהנדס בשטח הבניה, וכך הוא אומר:

"על כן, מן הראוי שיינקט ההליך של הוצאת הצו המנהלי לאחר בדיקה מדוקדקת, הן של הבניה הבלתי חוקית עצמה, על ידי ביקור בשטח, וצילום תמונות, והן של זיהוי הנכס בצורה ודאית...

על פי עדותו של המהנדס, לא נכנס לשטח הפרדס, ולא התקרב למבנה נשוא הצו, ולא ביקר במבנה, לא חיצונית ולא פנימית".

המערערת ממקדת את ערעורה בשני מישורים:

המישור הכללי - עקרוני: לטענתה, לא קיימת חובה כי המהנדס, נותן התצהיר, יבקר בשטח הבניה המצומצם וכי ביקור במקום איננו מחוייב המציאות משניתן להצביע על הבנייה הטריה בראיות אחרות, כגון: צילום תמונות, תצ"א, ביקור בנכס שכן מתוכו תיעשה ההתבוננות על שטח הבניה וכו'. המערערת טוענת כי קביעה השוללת את תקפו של צו ההריסה רק מחמת העדר ביקור במקום, מתעלמת מהקושי הטמון בכניסה למתחמים סגורים, הידועים כאיזורי פשיעה.

המישור הפרטני - המערערת טוענת כי היסודות הנדרשים לצורך הוצאת צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238 א לחוק התכנון והבניה, הוכחו במקרה הנדון, וזאת על דרך הצגת התמונות, תצלומי האוויר והעדויות של המהנדס והמפענח. לטעמה, אף לא קיים כל קושי בזיהוי במקרה דנן.

אדון בטענות אחת לאחת.

לטעמי יש ממש בטענת המערערת בכל הנוגע לקביעות בימ"ש קמא באשר לחיוב המהנדס - נותן התצהיר לבקר בשטח הבניה.

סעיף 238 א לחוק התכנון והבניה קובע את סמכותו של יו"ר הועדה להוציא צו הריסה מנהלי כנגד מבנה שהוקם ללא היתר ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום בידי מהנדס שהוסמך לכך המצהיר כי:

"(1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג, ובמה שהוא חורג.