פסק-דין בתיק עפא 80227/05

1.         ערעור מתוקן על החלטת כבוד השופט ספיר מבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, מיום 18/4/05 בתיק בש"ב 012469/03 בו נדחתה בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי בהתאם לסעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

            צו ההריסה המינהלי הוצא ביום 17/9/03 לגבי מבנה בן 4 קירות עם גג מלוחות פח באורך של 6.8 מטר ובגובה 2.5 מטר וסה"כ בשטח של 46.24 מ"ר, שהוקם בגוש 6130 חלקה 14, 15 ברחוב ד' 57 בכפר שלם בת"א, צו שנחתם ע"י יו"ר הועדה המקומית לאחר שהוגש בפניו תצהיר מהנדס הרשות, בו הוצהר כי הבניה הוקמה ללא היתר, שהקמת המבנה נסתיימה אך לא חלפו מסיומה יותר מ-60 יום ושהבנין מאוכלס תקופה שאינה עולה על 30 יום.

            המערערת תוקפת את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ואת מסקנותיו ולטענתה היה מדובר בבניה פנימית בלבד המותרת עפ"י החוק, שאינה צריכה היתר כשהשיפוץ שבוצע באמצע שנת 2003 היה החלפת גג הפח הישן בגג חדש מפח אסכורית בעוד הקירות היו מזה שנים במקום.

            לחילופין, מבקשת המערערת לקבל את הערעור לגבי קירות האבן בגבול הצפון מזרחי, דהיינו הקיר הצפוני והקיר המזרחי, הקיימים לטענתה מזה שנים רבות והם מהווים את הגבול של המגרש ומבוקש לפחות לא להרוס קירות אלו.

            כנגד טוענת המשיבה שיש לדחות את הערעור שכן מדובר בהחלטה של בית משפט קמא שקבעה ממצאים עובדתיים וכן ממצאי מהימנות בכך שדחתה את גירסתם העובדתית של עדי המערערת כלא אמינה.

            לטענת המשיבה, לא נפלה כל טעות בהחלטות בימ"ש קמא שהבין היטב את הטענות שנטענו בפניו ולא נפל כל פגם או שגגה בהחלטתו.

2.         לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בנספחים ובראיות החלטתי לקבל את הערעור לגבי הבקשה החילופית בלבד, באופן שהקיר הצפוני והקיר המזרחי לא ייהרסו, בעוד כל שאר המבנה ייהרס בהתאם להחלטת בית משפט קמא.

            החלטת בית המשפט קמא, למעט לענין הקירות הנ"ל, מבוססת ומעוגנת היטב בחומר הראיות ולא נפלה בה כל טעות. בית המשפט קמא שמע את הראיות והעדים בפניו ולאחר ניתוח העדות והראיות הגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בצו ההריסה המינהלי והותירו על כנו.

            החלטת בית המשפט קמא מבוססת על קביעות של מהימנות של העדר אמינותם של עדי המערערת ועל ממצאים עובדתיים מבוססים ובית משפט של ערעור לא יתערב בממצאים אלו שהינם חד משמעיים וברורים, כפי שהם עולים מהתמונות.

            הסבריהם של המערערת ועדיה אינן מתיישבים עם התמונות ועם ההגיון ומדובר בטענות מופרכות, כמו לענין קיומם של שירותים ללא קירות או קירות ללא חלונות, או עץ שמסתיר את הקיר הדרומי, או מבנה קטן קודם שהיה.

            בית משפט קמא, הסתמך כאמור על התמונות ובעיקר על התמונה מ-22/7/03 לעומת התמונות מ-17/9/03 וקיבל את עדות המהנדס מטעם המשיב בענין זה. בימ"ש קמא קבע שעדות העדים מטעם המערערת מגמתית ובלתי מהימנה ונתגלו בהן סתירות כמו גם בגירסת המערערת עצמה, שהעירה שבכל החלל לא היו קירות פנימיים ואין מקום להתערב בקביעות אלו.

            בימ"ש קמא לא טעה, הבין היטב את המאטריה שהיתה בפניו והחליט בה לאחר שמיעת עדויות וראיות, החלטה שלא נפל בה פגם.

            בית המשפט קמא הסתמך על התמונות מ-22/7/03 ו-16/9/03 ועל כך שבתמונה מ-22/7/03 לא היה בנוי המבנה והיו רק הקירות הצפוני והמזרחי, בעוד בתמונה מ-16/9/03 היה בנוי המבנה כולו, הסיק שהמבנה נבנה בתקופה שבין מועדי שתי התמונות וקבע שתמונות אלו מהוות תשתית ראייתית לכך כי לא חלפו 60 ימים מהשלמת הבניה כשהנטל עבר למערערת להוכיח כי אין מדובר בבניה חדשה.

            בימ"ש קמא קבע כי המערערת לא עמדה בנטל זה ולא הוכיחה כי היה קיים מבנה ישן במיקום של המבנה נשוא הצו כפי שטענה ולא הוכיחה שהיה מדובר בבניה פנימית בלבד והחלפת גג.

            קביעות אלו של בימ"ש קמא מבוססות עובדתית ומשפטית והמערערת ועדיה אכן לא עמדו בנטל זה, כשנתגלו סתירות משמעותיות בעדויות העדים מטעם המערערת שבימ"ש קבע שאינם אמינים ומגמתיים וכן סתירות בעדותה של המערערת עצמה.

            ערכאת הערעור לא תתערב בממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר שמעה והתרשמה מן העדויות שהובאו בפניה אלא במקרים יוצאים מן הכלל וכאשר קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את התערבותה (רע"פ 5709/06 מוסרי נ' עיריה תל-אביב תקדין עליון 2006 (3) 1477), נסיבות שאינן מתקיימות במקרה דנן.

            להבדיל מהנ"ל, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה החילופית לענין הקיר הצפוני והקיר המזרחי.

ב"כ המשיבה טענה שלא מדובר בקירות אבן אלא בגדר יוטה, ניתן לראות מהתמונות ששימשו כראיה במשפט שמדובר בקירות אבן ולא בקירות יוטה (קיימת יוטה מאחורי הקירות).

בתמונה ת/1, שהיא הראיה העיקרית ששימשה את בית המשפט בהחלטתו, תמונה מיום 22/7/03 ניתן לראות את קירות האבן הנ"ל וזאת בזמן שאין כל מבנה נוסף בחצר שבו נבנה אח"כ המבנה נשוא הצו.