פסק-דין בתיק עפא 50/08

1.         המשיב הורשע על סמך הודאתו בעבירות של גרם מוות ברשלנות, גרם נזק לאדם ולרכוש ברשלנות, אי מתן זכות קדימה, נהיגת רכב ללא רישיון רכב, נהיגת רכב ללא ביטוח ונהיגת רכב שלגביו ניתנה הודעת אי שימוש.

            לאחר שהוגש תסקיר של שירות המבחן אודות המשיב ולאחר ששמע בית משפט קמא את עדותו של עד האופי, מר עמית ברקאי, אחיה של המנוחה, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, השית בית משפט קמא על המשיב את העונשים שלהלן: קנס בסך 5,000 ש"ח, פסילה על תנאי 6 חודשים למשך שנתיים, פסילה בפועל למשך 15 שנים (בניכוי 90 ימי פסילה מינהלית), מאסר על תנאי 7 חודשים למשך 3 שנים ומאסר בפועל 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות.

            לפי כתב האישום, שהוגש נגד המשיב בבית משפט קמא, ביום 26.11.05 נהג המשיב רכב מסחרי משא אחיד מסוג סיטרואן (להלן: " המשא") בכביש 70 מכיוון מחלף אליקים לכיוון כפר פרדיס; המשיב נהג את המשא כאשר למשא לא היה רישיון רכב תקף ואף נאסרה נהיגתו בגין קיומם של ליקויים מסוכנים ותנועתו אושרה על ידי גרירה בלבד. המשיב אף נהג את המשא כאשר שימושו לא היה מבוטח על ידי פוליסת ביטוח בת תוקף; כאשר הגיע המשיב תוך נהיגת המשאית לק"מ 24.8 של הכביש, הוא עצר עם רכבו על השוליים הימניים על מנת לנהל שיחה באמצעות מכשיר טלפון סלולרי שהיה ברשותו. באותו זמן רוכב אופנוע בשם טל ביטון (להלן: " הנפגע") נהג אופנוע ונסע בנתיב הימני של הכביש לאותו כיוון נסיעה של המשיב; באופנוע גם נסעה גילי ברקאי (להלן: " המנוחה") אשר רכבה מאחורי הנפגע. המשיב החל לחזור עם המשא מן השוליים לכביש בחוסר זהירות וללא תשומת לב מספקת לכל הנסיבות שבכביש ולתנועה בו, לא הבחין בהתקרבות האופנוע למקום, לא נתן זכות קדימה לאופנוע וחסם עם המשא את דרכו של האופנוע אשר התנגש בדופן קדמי שמאלי של המשא (להלן: " התאונה"). כתוצאה מהתאונה נהרגה המנוחה, הנפגע נחבל באורח קשה ונזקק לאשפוז ולטיפולים רפואיים ממושכים וכן ניזוקו שני כלי הרכב המעורבים בתאונה. עוד צויין בכתב האישום, כי בזמן התאונה מזג האוויר היה נאה, ראות טובה והכביש היה תקין ויבש.

2.         המערערת סבורה, כי העונש שהושת על המשיב הינו מופרז לקולא, באשר אין הוא הולם את חומרתן של העבירות שביצע ואת מדיניות הענישה בעבירות כגון דא. ב"כ המערערת  צמצם את הערעור אך ורק לעניין רכיב המאסר בהדגישו, כי טעה בית משפט קמא שעה שנמנע מלהשית על המשיב רכיב מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח בשל חריגתו של המשיב מכללי הזהירות ונהיגתו ברכב שנאסר לשימוש, בשל ריבוי תאונות הדרכים הגובות מחיר דמים מידי יום ביומו ובשל הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה, כאשר " דרך המלך במקרים בהם עסקינן היא הענישה במאסר בפועל" (ע"פ 783/07, חאלד עתאבה נ' מדינת ישראל).

            מנגד, מבקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור בהדגישו את הודאת המשיב, עברו הנקי והתסקיר החיובי שהוגש בעניינו, אשר המליץ, בשל גילו הצעיר, להימנע מהטלת מאסר בפועל ולהסתפק בשל"צ בהיקף שעות גבוה.

3.         בגזר דינו מיום 9.12.07 דחה בית משפט קמא את המלצת שירות המבחן, לא היה מוכן להסתפק בהטלת של"צ בלבד וסבר, שיש להטיל על המשיב מאסר בפועל ולו בעבודות שירות. במכלול השיקולים לחומרא, הביא בית משפט קמא בחשבון, כי המשיב גרם ברשלנותו ובהתנהגותו הבלתי זהירה לתאונה ולאסון טראגי, שקיפח את חייה של המנוחה, בהפנותו לעדות מר עמית ברקאי, אחיה של המנוחה, שסיפר על הכאב העצום שחוותה המשפחה ועל השפעת התאונה על התיפקוד היומיומי של המשפחה; כמו כן, בית משפט קמא הביא במכלול שיקוליו לחומרא את העובדה, כי תאונות הדרכים התפשטו בחברה כנגע שיש לעקרו מן השורש על ידי הרחקת אותם נהגים מהכביש ועל ידי הרתעת נאשמים בפוטנציה. בית משפט קמא סבר, כי מעשיו של המשיב חמורים הם, משנהג זה ברכב בחלוף תקופה קצרה ביותר מאז הורשה לנהוג ברכב, וזאת ללא רישיון רכב תקף, ללא ביטוח וברכב שהורד מהכביש וברשלנות ובחוסר זהירות שגרמו לתאונה ולאסון נוראים. מאידך גיסא, הביא בית משפט קמא במכלול שיקוליו לקולא את נסיבותיו  האישיות של המשיב, בעיקר את גילו הצעיר, שכן המשיב היה בן 17 שנים ו- 9 חודשים בעת ביצוע העבירות, בתחילת דרכו, אשר הודה במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי. בית משפט קמא סבר שעליו לאפשר למשיב להשתקם ולהמשיך בחיים נורמטיביים.

4.         אנו סבורים, כי בית משפט קמא איזן כראוי את כלל השיקולים הרלוונטיים וכי העונש שהוטל על המשיב אינו מהווה סטיה ניכרת מרף הענישה המקובל אשר תצדיק התערבות של בית משפט זה. אף שנקבע בע"פ 783/07 חאלד עתאבה נ' מדינת ישראל (שניתן ביום 23.9.07) כי דרך המלך במקרים בהם עסקינן (עבירות חמורות של גרימת מוות ברשלנות) היא הענישה במאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, קיימים חריגים לדרך זו כפי שנקבע באותו פסק דין, כך שהענישה לעולם היא אינדיבידואלית ותלויה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

בית משפט קמא שקל היטב את השיקולים לכאן ולכאן והגיע לתוצאה שלא ניתן לומר, כי היא חורגת ממתחם הענישה הסביר או הראוי בנסיבות העניין. בית משפט קמא איזן בין רכיבי הענישה השונים כאשר מחד הוא הורה על ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, בשים לב לגילו הצעיר ולעברו הנקי של המשיב, אך מאידך הטיל עליו עונש פסילה משמעותי מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 15 שנים. על הטרגדיה שבתאונות דרכים קטלניות אין צורך להכביר מילים; היא טרגדיה בראש וראשונה ולאין שיעור לקורבנות ועמם למשפחתם, אך היא גם מכה קשה, אולי בל תימחה, לנהגים - לרובם, למי שהם אנשים נורמטיביים (רע"פ 4180/07 גאוי גאוי נ' מדינת ישראל - החלטתו של כב' השופט רובינשטיין מיום 15.7.07).

            לאור האמור, אנו סבורים, כי עונש המאסר שהושת על המשיב - 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, נוטה לקולא אך לא במידה המחייבת את התערבותנו, לא כל שכן, כשעסקינן במשיב שטרם הגיע לגיל הבגרות בעת ביצוע העבירות, אשר תיפקודיו הכלליים נורמטיביים, כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, שאין לחובתו עבר פלילי כלל וכלל ואשר ביצע את העבירות לפני כשנתיים וחצי.

5.         על כן, אנו מורים על דחיית הערעור.

            המשיב יחל בריצוי עבודות השרות ביום 29/4/08 במשטרת עפולה, אלא אם כן יודיע לו הממונה על מועד אחר לתחילת ביצוען.

ניתן היום ג' בניסן, תשס"ח (8 באפריל 2008) במעמד הנוכחים.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לממונה על עבודות השרות.

____________________        __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד      אסתר הלמן  - שופטת                          שאהר אטרש - שופט

000050/08עפא054 אירית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: