פסק-דין בתיק עפא 38/06

השופט עמירם רבינוביץ

1.         בערעור זה עסקינן בשתי הודעות קנס שנשלחו למשיב. האחת, מיום 17.2.2005 בגין עבירה, שעל פי טענת המערערת (להלן: המדינה) נעברה על ידי המשיב ביום 26.8.2003 (להלן: הודעת הקנס הראשונה), והשניה הודעת קנס, מיום 15.6.2005 בגין עבירה, שעל פי טענת המדינה נעברה על ידי המשיב ביום 15.7.2004 (להלן: הודעת הקנס השניה).

שתי הודעות הקנס עוסקות בעבירות שונות זו מזו.

2.         בגין הודעת הקנס הראשונה הסכימה המדינה בעת הדיון בבית הדין האזורי כי בקשת המשיב להישפט אכן הוגשה במועד, אך עמדה על טיעונה, כי הבקשה להישפט בגין הודעת הקנס השניה לא הוגשה במועד, וכי אין הצדקה להאריך את המועד להגשתה.

3.         בית הדין האזורי בחיפה (עב 593/06; השופט אלכס קוגן) קבע, כי בנסיבות הקיימות יש להאריך את המועד להגשת הבקשה להישפט גם לגבי הודעת הקנס השניה.

4.         בית הדין האזורי ביסס את החלטתו זו על הקביעות הבאות:

א.        הקנס השני הוטל על המשיב ביום 20.6.2005 בגין עבירה נטענת מיום 15.7.2004, לפיה העסיק המשיב 7 עובדים זרים  מבלי שהתקשר עימם בחוזה עבודה בכתב.

ב.         המשיב הגיש בקשה לביטול הקנס ביום 31.7.2005. בתגובה על בקשה זו שלח עו"ד יובל אברהם - התובע המוסמך מטעם המדינה - מכתב אל המשיב המפרט את החלטת המדינה שלא לבטל את הקנס השני (להלן: מכתב התובע המוסמך).

ג.         מכתב התובע המוסמך לא נשלח אל ב"כ המשיב כפי שנעשה בהתכתבויות קודמות, וכפי שחובה היה עליו לעשות.

ד.         במכתב התובע המוסמך נכתב בכותרתו, כי מדובר בבקשה לביטול קנס מינהלי מיום 15.6.2005, בה בשעה שבפועל מעולם לא הוטל קנס מינהלי על המשיב ביום 15.6.2005, אלא ביום 20.6.2005. במכתב התובע המוסמך גם לא צויין מספר הודעת הקנס.

ה.        טעויות אלה גרמו לכך שב"כ המשיב סבר בתחילה בטעות, כי מדובר בהודעת הקנס הראשונה.

ו.         המדינה במכתבה מיום 18.5.2006 התנגדה לבקשה להישפט שהוגשה על ידי המשיב בגין הקנס הראשון, אך בדיון בבית הדין האזורי מיום 27.6.2006, אשרה כי הבקשה להישפט בגין הודעת הקנס הראשונה הוגשה במועד.

ז.         הקנסות הראשון והשני הוטלו במרחק חודשים מביצוע העבירות, בעוד שהגשת הבקשה להישפט בגין הקנס השני הוגשה לאחר ימים אחדים.  לעניין זה יש משמעות בהכרעה במחלוקת בין הצדדים.

ח.        נסיבות אלה מצדיקות הארכת מועד גם בגין הודעת הקנס השני.

ט.        המדינה חוייבה בשכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח.

5.         ב"כ המדינה טענה בצדק, כי מסקנתו של בית הדין האזורי מבוססת על מספר נתונים שגויים ואלה הם:

א.        לא היה מקום לשלוח את התשובה בבקשה לביטול הקנס לב"כ המשיב, משום שאת הבקשה לביטול הקנס שלח המשיב בעצמו, ולכן אליו היתה צריכה להישלח התשובה בבקשה לביטול הקנס.

ב.         הקנס השני לא הוטל ביום 20.6.2005, כקביעת בית הדין האזורי, אלא ביום 15.6.2005, ודבר זה לא יכול היה להביא לבלבולו של ב"כ המשיב.

6.         לנימוקים אלה של ב"כ המדינה יש להוסיף את הנימוקים הבאים: