פסק-דין בתיק עפא 31/06

השופטת לאה גליקסמן :

1.                  המערערת הגישה ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות; בש"א 6785/05), בה נקבע כי המבקשת לא הביאה טעמים המצדיקים את האיחור להגשת בקשה להישפט.

2.                  בבקשה שנדונה על ידי בית הדין האזורי (אשר הוגשה כהמרצת פתיחה לבית משפט השלום) עתרה המערערת לפסק דין הצהרתי, בו ייאמר כמפורט להלן: 

א.     יבוטל הקנס המינהלי שהושת על המערערת.

ב.      הדרישה לתשלום חוב בסך 103,500 ש"ח ששלח המשיב 3 [=הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות והוצאות] למבקשת ביום 13.12.2004 בטלה ומבוטלת.

ג.       לחלופין על התובע המוסמך לפי חוק העבירות המינהליות התשמ"ד - 1984 להשיב בהחלטה מנומקת לפניית המבקשת לביטול הקנס שהושת עליה ע"פ הוראת סעיף קטן 8א(ב) לחוק האמור.

3.                  ביום 11 בפברואר התקיים דיון בערעור.

4.                  בהחלטה מיום 18.2.2007 קבענו כמפורט להלן:

"מעיון בחומר הראיות עולה כי ההחלטה בה נדחתה בקשתה של המערערת לבטל את הקנס המינהלי ניתנה על ידי ראש ענף קנסות מינהליים, ולא על ידי התובע המוסמך, כמתחייב מסעיף 8א(ו) לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו - 1985. לפיכך, היה לכאורה מקום לקבל את עתירתה החלופית של המערערת בסעיף ג' להמרצת הפתיחה, דהיינו לחייב את התובע המוסמך להשיב בהחלטה מנומקת לפניית המערערת לביטול הקנס המינהלי שהושת עליה. לנוכח העובדה שעניין זה לא עלה לדיון בפני המותב בהליך זה, בטרם מתן פסק דין, ניתנת למדינה הזדמנות להגיב לעניין זה בתוך 15 יום מהמועד בו תומצא לה החלטה זו. ב"כ המערערת יהיה רשאי להגיב לתגובת המדינה בתוך 15 יום מקבלת תגובתה. כל צד יעביר למשנהו העתק מתגובתו".

5.                  המדינה טענה בתגובתה כי בקשת המערערת היא בקשה להארכת מועד להישפט, ואין זה ההליך הראוי להעלאת טענות בדבר חוסר סמכות לדחיית בקשתה לביטול הקנס. עוד נטען, כי טרם הגשת הבקשה להארכת מועד להישפט היה על המערערת למצות את הליכי בקשת ביטול הקנס, וכי היה על המערערת להעלות טענה זו בטרם הגישה בקשה להארכת מועד להישפט. עוד נטען, כי המערערת לא העלתה את טענת חוסר הסמכות בפני התובע המוסמך.

6.                  כפי שנקבע בעניין סרור (עפ"א (ארצי) 35/06 קלמנט סרור נ' מדינת ישראל; לא פורסם, 1.3.2007),   הגורם המוסמך לדון בבקשה לביטול קנס הוא התובע המוסמך. התובע המוסמך הוא הגורם המוסמך לדון בכל בקשה לביטול קנס, לרבות בקשה שהוגשה באיחור. בהתאם לסעיף 8א(ו) לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו - 1985 (להלן - חוק העבירות המינהליות) הקובע כי -

התובע המוסמך רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא לא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

7.                  כפי שנקבע בעניין פרץ (עפ"א (ארצי) 33/06 נסים פרץ נ' מדינת ישראל; לא פורסם, 18.3.2007), על המשיבה להעביר לתובע המוסמך, שהוא הגורם המוסמך לדון בבקשה לביטול קנס, כל בקשה, לרבות בקשה שחלף המועד להגשתה. עוד קבענו כי אין לקבל את עמדת המשיבה כי בקשה לביטול קנס שמוגשת לאחר המועד הקבוע בחוק כלל לא מועברת לתובע המוסמך, למתן החלטה.

8.                   ומן הכלל אל הפרט:

א.     כעולה ממכתבי המשיבה מיום 11.1.2004 ומיום 28.2.2005, בקשתה של המערערת לביטול קנס כלל לא הועברה להחלטתו של התובע המוסמך. זאת, בהתאם למדיניות המשיבה שלא להעביר לתובע המוסמך בקשות שהוגשו לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לביטול קנס.

ב.      כמובהר לעיל, התנהלות זו אינה כדין, ועל המשיבה להעביר כל בקשה לביטול קנס, בין אם הוגשה בתוך המועד הקבוע לחוק ובין אם הוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק, להכרעת התובע המוסמך.

9.                  בהתייחס לטענות המדינה בתגובתה להחלטה מיום 18.2.2007 נוסיף: