פסק-דין בתיק עפא 160/08

1.         המערער הורשע, על פי הודאתו, בבית משפט השלום בצפת (פ' 08 - 04 - 1734), בעבירות של הפרת הוראה חוקית והטרדה באמצעות מתקן בזק, בכך שבהיותו אסיר, התקשר במשך עשרות פעמים מבין כתלי הכלא, אל המתלוננת, וזאת בניגוד לצו שיפוטי שאוסר עליו ליצור עימה כל קשר.

2.         בית המשפט קמא, דן את המערער ל- 12 חודשי מאסר בפועל, שימנו מיום מעצרו 7.4.08, וכן הטיל עליו מאסר על תנאי של 12 חודשים.

3.         הערעור בפנינו מכוון כנגד חומרת גזר הדין.

ב"כ המערער ציין בפנינו כי אם לא יתקבל הערעור, ישהה המערער במאסר של 13 חודשים, בשל אותה מסכת של עבירות המיוחסת לו כלפי אותה מתלוננת.

לטענת ב"כ המערער, העבירה נשוא הרשעתו הנוכחית, אינה במדרג הגבוה, משנעשתה באופן אמצעי ולא פנים מול פנים.

בנוסף, לגישתו יש להקל עם המערער מתוך כך שניתן ללמוד מתדירות החיוגים אל המתלוננת, כי מדובר בהתנהגות אובססיבית, על רקע בעיה נפשית ממנה סובל המערער, אשר לא טופלה.

המערער מסתמך על חוות דעת פסיכולוגית שהוכנה לקראת הדיון בערעור, ולא הונחה בפני בית המשפט קמא, ואשר ב"כ המשיבה לא התנגדה כי ניתן דעתנו לאמור בה, למרות טענותיה באשר למסקנות שיש ללמוד מתוך חוות הדעת.

ב"כ המערער מבקש כי נקצר את תקופת המאסר של המערער, תוך התחייבותו להיכנס לתהליך טיפולי אינטנסיבי ההולם את דרישותיו, בטענה כי לשרות בתי הסוהר אין את הכלים לתת מענה לבעיה ממנה סובל המערער.

ב"כ המערער הדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער, הודאתו, חרטתו, ואת רצונו להשתלב בתהליך טיפולי.

4.         מנגד, השיבה ב"כ המשיבה בטיעוניה לדחות את הערעור, בהפנותה לעברו הפלילי של המערער, הכולל עבירות אלימות ועבירות דומות, כנגד המתלוננת וכן כנגד בת זוג לשעבר אחרת, ולנסיבות החמורות בהן בוצעו המעשים.

ב"כ המשיבה טענה כי חוות הדעת שהוגשה מטעם המערער, איננה מלמדת על בעיה בבוחן המציאות ולא הצביעה על דכדוך או דיכאון, אלא הצביעה על צורך לקבל טיפול, וטיפול כזה יכול המערער לקבל גם בין כתלי הכלא.

5.         לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, שוכנענו כי אין מקום להתערבותנו בעונשים שהוטלו על המערער, שהם מידתיים, מאוזנים, ולוקחים בחשבון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין.

6.         למערער הרשעות קודמות מאז היותו נער, בעבירות רכוש ואלימות. בתחילה ניתנו לו הזדמנויות לשפר את דרכיו, בית המשפט נמנע מלהרשיעו ב- 3 הזדמנויות שונות בהן נשפט בגין ביצוע מספר לא מבוטל של עבירות, אך המערער לא שיקם דרכיו והמשיך בביצוע העבירות.

בשנת 2005 נדון המערער ל- 6 חודשי מאסר בפועל וכן הוטלו עליו 10 חודשי מאסר על תנאי בעקבות הרשעתו בשורה של עבירות אלימות שביצע כלפי בת זוגו (ככל הנראה לא המתלוננת), וכן בעבירות של הפרת הוראה חוקית.

ביום 13.5.07 נגזר דינו של המערער במסגרת ת.פ. (צפת) 1338/07 לאחר שהורשע בעבירות אלימות כלפי המתלוננת, על רקע קושי להתגבר על פרידתם, וזאת תוך הפרת צו הגנה והפרת הוראה חוקית, שניתנה במסגרת שחרורו בתנאים מגבילים.

בית המשפט דן את המערער בהליך הנ"ל ל- 6 חודשי מאסר בפועל, וכן הורה על הפעלת המאסר המותנה שהוטל עליו במסגרת ההליך הקודם, חלקו בחופף וחלקו במצטבר, כך שסה"כ נגזרו על המערער 12 חודשי מאסר בפועל.

המערער לא ביקש לצרף באותו שלב, תיקים נוספים שהיו תלויים ועומדים כנגדו, בגין מעשים נוספים שבוצעו כלפי המתלוננת.

ביום 21.5.07 נדון המערער לחודש מאסר בגין הפרת הוראה חוקית מיום 6.4.07, וביום 13.6.07 נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בגין עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק והפרה של צווים שיפוטיים, לרבות צווי הגנה, שנועדו להגן על המתלוננת מפניו. בית המשפט הורה כי את תקופת המאסר ירצה המערער, כך שחודש אחד בלבד מתוכה יצטבר לעונש המאסר שריצה באותה עת, מכוח גזר הדין בת.פ. 1338/07.

חרף 3 גזרי דין אלו שניתנו כנגד המערער בגין עבירות שביצע כלפי המתלוננת, בת זוגו לשעבר, על רקע קושי להתגבר על פרידתם, ובשעה שהוא מרצה מאסר מצטבר של 13 חודשים, המשיך המערער להטריד את המתלוננת מתוך כלאו, כשהוא מתקשר אליה עשרות פעמים ביום, במשך מס' ימים. כל זאת, כשהוא מודע לכך שבית המשפט אסר עליו ליצור עימה קשר ולהטרידה שוב.