פסק-דין בתיק עפא 149/08

1.         בית משפט השלום בצפת הרשיע את המערער על סמך הודאתו בעבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, לפי סעיפים 145(א), 204(א), 208(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 ותקנות התכנון והבניה (עבודות ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז - 1967, סעיף 1(1) וכן הפרת צו הפסקה מינהלי, לפי סעיפים 224, 237 לחוק התכנון והבניה והפרת צו הפסקה שיפוטי, לפי סעיפים 239, 240 לחוק התכנון והבניה.

            בעקבות כך, נדון המערער לתשלום קנס בסך 18,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו, אשר ישולם ב- 12 תשלומים, צו הריסה דחוי ל- 12 חודשים, איסור שימוש בנכס דחוי ל- 12 חודשים; כמו כן, חוייב  המערער לחתום על התחייבות על סך 5,000 ש"ח להימנע מלעבור על החיקוק לפיו הורשע תוך 3 שנים וחוייב לשלם כפל אגרה בסך 4,320 ש"ח.

2.         בערעור שבפנינו המופנה נגד העונש נטען, כי בית משפט קמא החמיר עם המערער מכל אחד מטעמים אלה: הקנס הגבוה שהוטל על המערער אינו עומד בשום יחס להיקף הבניה, קרי ביצוע חיזוק קירות למבנה קיים ויציקת בטון לרצפה בשטח של 80 מ"ר, ונסיבות ביצוע העבירות, שכן מדובר במבנה קיים מזה שנים רבות, הממוקם בשטח הבנוי של הכפר, אשר עבר למערער בירושה, אך המערער אינו עושה בו כל שימוש, קירות הבית משותפים לבתי השכנים, תקרת הגג קרסה מזה מספר שנים ואז החלו שכנים להתלונן בפני המערער על הסכנות שאורבות להם ועקב כך החל המערער בעל כורחו ולמרות אי יכולתו הכלכלית לבצע פעולות חיזוק לקירות הבית. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל לטענה, כי המערער סבר לתומו, כי פעולות החיזוק אינן מצריכות היתר, במיוחד כאשר המערער לא חרג ממידות והיקף השטח ולא הוסיף שטח חדש. בנוסף נטען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי למצבו הכלכלי הקשה של המערער, שהינו בן 53, נשוי ואב לשניים, אשר עבר תאונת דרכים קשה ובעקבותיה הפך לנכה בשיעור של 23.5% בתחום האורטופדי ובתחום העיניים, פוטר מעבודתו בנגרות והפסיק לנהל את המשק החקלאי שבבעלותו, וכיום הינו מחוסר עבודה. לבסוף נטען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי להודאתו של המערער, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, ולעובדה כי מדובר במערער נורמטיבי, ללא עבר פלילי.

3.         ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור. לטענתו, בית משפט קמא התחשב, בין היתר, בנסיבותיו של המערער. עוד נטען, כי מדובר בפסק דין מידתי וסביר, התואם את חומרת העבירות.

4.         אין בערעור זה כל ממש. בית משפט קמא שקל את כלל השיקולים הרלוונטיים, איזן ביניהם נכונה וגזר על המערער עונש ראוי והולם, שאינו חורג לחומרה מרמת הענישה המקובלת בנסיבות העניין. המערער חטא הן בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר והן בעבירות של הפרת צו הפסקה מינהלי והפרת צו הפסקה שיפוטי. כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, המערער התחיל בבניית מבנה בשטח כולל של כ- 80 מ"ר, על גבי ובצמוד לבית הרוס וללא קבלת היתר בניה.

            משום מה, המערער לא ציית לצו הפסקה מינהלי מיום 26.2.07 והמשיך בביצוע עבודות הבניה תוך הפרת הצו המינהלי ביודעין; המערער אף לא ציית לצו הפסקה שיפוטי מיום 26.3.07 והתגלה כי הוא המשיך בביצוע העבודות ובכך הפר ביודעין צו שיפוטי. יש בהפרת שני הצווים הנ"ל כדי להוסיף חומרה יתרה למעשיו של המערער וללמד על עשיית דין עצמי. בעבירות של תכנון ובניה ובמיוחד בעבירות של הפרת צווים, מינהלי ושיפוטי, עונשו של נאשם צריך להיות מרתיע ומכאיב.

            על חומרתן של עבירות הבניה ועל תופעת הבניה הבלתי חוקית אשר הפכה מכת מדינה, אין צורך להכביר מילים. בית המשפט העליון פסק וחזר ופסק, כי על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון והבניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאליים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות מן הסוג האמור לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. עוד נפסק, כי בתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו (ראו: רע"פ 10636/06 סלימאן אבולקיען נ. מדינת ישראל, רע"פ 7978/06 אוסמה עדוי נ. ועדה מקומית לתכנון ובניה הגליל המזרחי, רע"פ 6306/06 שלום בנוליאל נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה - מורדות הכרמל, רע"פ 6665/05 ראיף מריסאת נ. מדינת ישראל, רע"פ 2809/05 גבריאל טסה נ. מדינת ישראל, ע"פ 917/85 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ. אבו נימר ואח').

נסיבותיו האישיות של המערער במקרה דנן נשקלו על ידי בית משפט קמא ואיננו סבורים שיש מקום להתחשבות נוספת בענין זה.

בהינתן כל אלה ואף שהקנס שהושת על המערער בבית משפט קמא הינו קנס חמור, אין המדובר בקנס החורג מן המידה הראויה בנסיבות המקרה עד כדי כך שיש הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור, לא כל שכן, כאשר המערער חטא לא רק בעבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר אלא גם בעבירות של הפרת צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי.

5.         לאור האמור, אנו מורים על דחיית הערעור.

יחד עם זאת, בשים לב למצבו הכלכלי והבריאותי של המערער, אנו נעתרים לבקשתו החלופית ומתירים לו לשלם את הקנס (או את יתרתו) בשיעורים חודשיים, שווים ורצופים בסך 500 ש"ח כל אחד, החל מיום 1.8.08, כאשר אי-פרעון אחד השיעורים יעמיד את יתרת הקנס לפרעון מידי.

ניתן היום כ"א בסיון, תשס"ח (24 ביוני 2008) בהעדר הצדדים, בהסכמתם. 

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים בדואר.

____________________        __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        אסתר הלמן - שופטת                 שאהר אטרש - שופט

000149/08עפא054 אירית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: