פסק-דין בתיק עפא 121/08

א.         בפנינו שני ערעורים שהדיון בהם אוחד על גזר דינו של בית-משפט השלום בעכו (כב' השופט מ. אלטר) מיום 2/6/08 ב-ת.פ. 1683/08.

אלה העובדות הצריכות לעניין:

1.        כנגד הנאשם רעד אמל, יליד 1967, המשיב בעפ"א 121/08 (להלן: "המשיב"), הוגש כתב אישום בגין יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים- עבירה לפי סעיף 13 + 19לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "פקודת הסמים").

2.        על פי כתב האישום, ביום 22.3.08 בשעה 10:00, סמוך לכביש 79 בשפרעם, מכר המשיב למר כאיד גראד סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של 0.2392 גרם, תמורת  סך של 40 ש"ח. 

3.        בישיבת ההקראה מיום 10.4.08 כפר המשיב בעובדות שפורטו בכתב האישום, אולם בישיבה שנערכה לאחר מכן ביום 7.5.08 חזר בו המשיב מן הכפירה, הודה בכל העובדות שבכתב האישום ואף צירף תיק נוסף פ"א 30681/08 של תחנת שפרעם, בו יוחס למשיב ביצוע עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים בגין החזקת 0.113 גרם הירואין לשימוש עצמי, שגם בו הודה. 

4.        באותה תקופה, היו תלויים ועומדים כנגד המשיב שני מאסרים מותנים: האחד ל-6 חודשים, בהתאם לגזר דין מיום 13.12.07 בת.פ. 3277/07 (שלום עכו),  והשני ל-8 חודשים, בהתאם לגזר דין מיום 6.12.06 בת.פ. 3628/06 (שלום עכו), אשר בו הוטלו על המשיב שני מאסרים מותנים - האחד של 1.5 חודשים, והשני של 8 חודשים, אולם  המאסר המותנה של 1.5 חודש כבר הופעל (במסגרת ת.פ. 3277/07).

5.        בית-משפט קמא הרשיע את המשיב לפי הודאתו וגזר את עונשו, ומכאן הערעורים שבפנינו. ערעור המדינה (עפ"א 121/08) הוא על קולת העונש,  בעוד שערעורו של   המשיב  (122/08) הוא על חומרת העונש.

ב.         בית-משפט קמא הרשיע את המשיב, על סמך הודאתו, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ובתיק הנוסף שצורף (פ"א 30681/08 תחנת שפרעם).

בית-משפט קמא קבע בגזר דינו, כי כאשר תלויים ועומדים נגד נאשם שני מאסרים על תנאי שהוטלו עליו בגזר דין אחד, והוא עובר עבירה נוספת המפעילה את התנאי, אזי יש להפעיל את המאסרים המותנים בחופף, כך שתקופת המאסר על תנאי הארוכה שבין המאסרים המותנים "תבלע" את הקצרה, כהוראת סעיף 45(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בית-משפט קמא קבע כי תקופת המאסר על תנאי, אותה ניתן להפעיל במקרה הנוכחי, הינה של 6.5 חודשים בלבד, זאת, הואיל ובת.פ. 3628/06 נדון המשיב ל - 8 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט החזקת סם לשימוש עצמי, ול- 1.5 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של החזקת סם לשימוש עצמי.

משמע, סה"כ המאסר המותנה שהוטל על המשיב ב-ת.פ. 3628/06 הוא 8 חודשים הואיל והתקופה הארוכה "בולעת" את הקצרה.

הואיל וב-ת.פ. 3277/07 הופעל המאסר המותנה של 1.5 חודשים, נותרה לחובתו של המשיב תקופת מאסר מותנית של 6.5 חודשים בהתייחס לגזר הדין שב-ת.פ. 3628/06.

עוד קבע בית-משפט קמא, שבהפעלת 6.5 חודשי המאסר על תנאי הנ"ל, יהא משום הפעלת שני המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגד המשיב, כלומר, יש לראות את המאסר המותנה של 6 חודשים שבת.פ. 3277/07 כמופעל בחופף עם 6.5 חודשי המאסר המותנה שבת.פ. 3628/06.

לעניין העונש אותו ראוי להטיל על המשיב, קבע בית-משפט קמא כי אין מנוס מלהרחיק את המשיב מן הציבור לתקופה משמעותית, היות וכל עוד לא ייקח עצמו המשיב בידיים ולא יעבור טיפול גמילה, הוא ימשיך לעסוק במכירת סמים ואולי אף בביצוע עבירות רכוש.

לפיכך, הטיל בית-משפט קמא על המשיב את העונשים הבאים:

1.         מאסר בפועל לתקופה של 12 חודש,  מיום מעצרו 23.3.08.

2.         מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר, כשהתנאי הוא כי המשיב לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע עליה.

3.         מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, כשהתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים ויורשע עליה.

4.         הפעלת 6.5 חודשי המאסר על תנאי התלויים ועומדים נגד המשיב לפי ת.פ. 3628/06,וזאת לריצוי במצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו בתיק הנוכחי, כמתחייב מהוראות סעיף 58 לחוק העונשין, כך שהנאשם ירצה בסך הכל עונש של 18.5 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו (23/3/08), כש-6.5 חודשי המאסר על תנאי מופעלים בחופף עם 6 חודשי המאסר על תנאי שבת.פ. 3277/07.