1. לאחר שנשמעה עדותם של ארבעה עדי תביעה (ארבעה שוטרים), חזר בו המערער מכפירתו בכתב האישום המקורי, משהגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו, הוסכם, כי המערער יודה ויורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן, כאשר המשיבה תבקש מבית משפט קמא לגזור על המערער עונש ראוי של מאסר בפועל למשך שנתיים וחצי ומאסר על תנאי ואילו הסניגור יטען לעונש באופן חופשי. בנוסף, הוסכם בין הצדדים, כי תנאי לקיומו של הסדר הטיעון, הוא השלמתו של הליך הגירושין בין המערער לבין המתלוננת.
2. בעקבות הודאתו בכתב האישום המתוקן, הורשע המערער בעבירות שלהלן: תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות (במספר מקרים), עבירה לפי סעיפים 380 + 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "
חוק העונשין"), תקיפת בת זוג, עבירה לפי סעיפים 379 + 382(ג) לחוק העונשין, תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת חבלה של ממש (במספר מקרים), עבירה לפי סעיף 368ב' לחוק העונשין, תקיפת קטין בידי אחראי, עבירה לפי סעיף 379 + 382(ג) לחוק העונשין, ניסיון תקיפת קטין בידי אחראי, עבירה לפי סעיף 379 + 382(ב)(2), יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, איומים (מספר מקרים), עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין והיזק בזדון (מספר מקרים) עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
לפי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן, המערער נשוי לנדין עודה (להלן: "
המתלוננת") ולהם ארבעה ילדים קטינים - ס' יליד 22.10.94, ע' יליד 28.9.97, נ' ילידת 30.7.96 ונ' ע' קטינה נוספת ילידת 22.10.06.
בתקופה הרלוונטית למעשים נשוא כתב האישום המתוקן, התגוררו המתלוננת והילדים בביתם בנצרת, כאשר באותה שכונה ובסמיכות התגוררה משפחת המערער, הוריו ואחיו.
על פי הנטען בכתב האישום, בהזדמנויות שונות במהלך השנה האחרונה (להלן: "
התקופה הרלוונטית"), נהג המערער להכות את המתלוננת בפניה ובכל חלקי גופה, לאיים עליה כי יפגע בה, להשפיל אותה ולהתעמר בה. עוד נהג המערער להכות את ס', את ע' ואת נ' בין היתר כמפורט להלן:
א. במהלך התקופה הרלוונטית, בשעה 03:00 לפנות בוקר, הגיע המערער לבית בהיותו שרוי בגילופין וגידף את המתלוננת ודרש ממנה לצאת מהבית וכן איים עליה ועל הילדים. לאחר מכן, נטל המערער מצת והצית את הספה בסלון.
ב. במהלך התקופה הרלוונטית, תקף המערער את ע', בכך שבעט בו בירך שמאל וגרם לו לכאבים.
ג. במהלך התקופה הרלוונטית, עת שהיתה המתלוננת בחודש השמיני להריונה, תקף המערער את המתלוננת במהלך נסיעה ברכב, בכך שמשך בשערותיה ונתן לה מכה בגב. כתוצאה ממעשיו של המערער נזקקה המתלוננת לטיפול רפואי.
ד. בתאריך 5.3.07 וכן במועדים שונים עובר למועד הגשת כתב האישום, איים המערער על המתלוננת, כי "
הוא עוד יהרוג אותה ואת הילדים".
ה. בתאריך 1.6.07, בשעה 21:00, בבית הוריו של המערער, בעודו שרוי בגילופין, תקף המערער את המתלוננת והיכה אותה בחלקי גופה השונים, עד שהוריו הצליחו לחלצה מידיו. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו למתלוננת סימני חבלה בפניה, ברגליה ובגבה והיא נזקקה לטיפול רפואי.
ו. מאוחר יותר באותו יום, בעוד המערער שוהה מחוץ לבית, תקף המערער את נ' בכך שמשך בשערותיה והפילה על הרצפה וגרם לה לכאבים בידה, ובאותן נסיבות, תקף המערער את ע' בכך שדחף אותו.
ז. בהמשך לארוע הנ"ל, ביום 2.6.07, בשעה 07:00, התפרץ המערער לבית, בזמן ששהו בו המתלוננת וס', בכך ששבר את דלת הכניסה לבית, שם תקף את המתלוננת בכל חלקי גופה, עד שקרובי משפחה של המערער הרחיקוהו ממנה. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרמו למתלוננת חבלות בחלקי גופה.
ח. לאחר מכן, ובאותן הנסיבות, תקף המערער את ס' בכך שנתן לו סטירה והיכה אותו בפניו, עד שאחיו של המערער הרחיקוהו ממנו.
ט. בהמשך למתואר לעיל, עת ששהה המערער מחוץ לבית, הוא איים על המתלוננת, בכך שאמר שהוא רוצה לראות אותה יוצאת מהבית.
3. לאחר השלמתו של הליך הגירושין בין המערער לבין המתלוננת ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, גזר בית משפט קמא למערער מאסר בפועל למשך 27 חודשים, בניכוי תקופת מעצרו, הורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים בחופף והוסיף וגזר לו מאסר על תנאי 18 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות כלפי בני משפחה ובת זוג ומאסר על תנאי 9 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירת אלימות שלא כלפי בן משפחה או עבירת איומים.
4. המערער משיג בפנינו על חומרת גזר הדין ומבקש להקל בעונשו. לטענת המערער, בית משפט קמא החמיר בעונשו וגזר עליו עונש החורג באופן ניכר מרמת הענישה המקובלת במקרים כגון אלה ולא נתן משקל ראוי להודאתו, שחסכה את העדתם של המתלוננת ואמה ועדים מרכזיים אחרים וחסכה זמן שיפוטי יקר, חרטתו הכנה, היענותו לדרישתה של המתלוננת לגירושין ומצבו הרפואי. ב"כ המערער הדגיש, הן בהודעת הערעור והן בטיעוניו בפנינו, כי שגה בית משפט קמא עת הטיל על המערער את הרף העליון של העונש נשוא הסדר הטיעון. עוד משיג המערער על המאסרים המותנים שהוטלו עליו, שכן לטענתו מדובר במאסרים מותנים "דרקוניים", במיוחד בכל הנוגע לעבירת האיומים.
5. מנגד מבקשת ב"כ המשיבה לדחות את הערעור.
6. אין חולק, כי המערער הורשע בעבירות חמורות משחטא בהתנהגות אלימה ומשפילה כלפי אשתו ושלושת ילדיו (בני ה- 10, 11 ו- 13). הוא חזר על מעשיו מספר רב של פעמים ואין לנו אלא להצטרף לדבריו של בית משפט קמא, כי מקרים כגון אלה מחייבים ענישה ממשית ומרתיעה בדמות מאסר בפועל של ממש. בדין קבע בית משפט קמא, כי מעשיו של המערער כוללים אלימות קשה ואכזרית, חוזרת ונישנת, הן פיזית והן מילולית, ומלמדים על העדר שליטה והעדר יחס אנושי כלפי המתלוננת וכלפי ילדיו.
7. בית משפט קמא שקל היטב את נסיבות ביצוע העבירות ואת נסיבותיו האישיות של המערער, הן לחומרא והן לקולא, איזן ביניהן, והגיע לתוצאה שלא ניתן לומר, כי היא חורגת ממתחם הענישה הסביר בנסיבות העניין.