פסק-דין בתיק עפ 9766/05

1.         זהו ערעור על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים (כב' השופט י. ריבלין) בתיק תד' 3052/04 מיום 21.9.05. המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע העבירות הבאות: נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים עם כלי רכב חונים ברשלנות אגב סטייה מנתיב נסיעה.

העונשים אשר הוטלו על המערער היו: הפעלת עונש מאסר על תנאי של שלושה חודשים באופן שעשרת הימים הראשונים ירוצו במאסר של ממש, והיתרה בעבודות שירות; חודש מאסר בפועל אשר ירוצה באופן חופף לתנאי שהופעל; 2.5 שנים פסילה בפועל; 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא ינהג בשכרות או בזמן פסילה; וכן, צו מבחן לשנה.

2.         בא כוח המערער צמצם את ערעורו לעניין המאסר בפועל. הוא טען לקיומן של נסיבות אישיות קשות במיוחד המצדיקות את ביטולו של המאסר בפועל. המדובר בנסיבות הכוללות מצוקה נפשית ומצוקה כלכלית וחברתית, אשר היו מנת חלקו של המערער כתוצאה מהליך גירושים קשה מאשתו. בא כוח המערער הוסיף, ששליחת מרשו למאסר תפגע בהמשך תפקידו כעובד קהילה כמנהל מחלקת הבטחת הכנסה, תפקיד אותו הוא ממלא במשך 17 שנים ועוזר לאנשים קשיי יום, וכי למעשה, מרשו  יהא כמות הללו המקבלים ממנו שירות. הוא טען, כי נוסף על האמור, אין למערער עבר פלילי, הוא מעולם לא ישב בכלא ואין לו אופי עברייני.

            בא כוח המשיבה מבקש לדחות את הערעור. לדבריו, בית המשפט קמא היה ער לנסיבותיו הקשות של המערער ואף התחשב בהן, והדבר אכן מתבטא בעונשים אשר הושתו עליו. הוא טען, כי כנגד המערער עמדו נסיבות חמורות - רמת האלכוהול בדמו היתה פי חמישה וחצי מהרמה המותרת בחוק, והמערער לא למד לקח מהעבירה הקודמת של נהיגה בשכרות, בה הורשע. לפיכך, לדידו, העובדה שהמערער נתלה כעת במצבו הכלכלי, המשפחתי והחברתי, אין בה ממש ואין בה כדי לסייע בידו, מה עוד שבית המשפט הביא נסיבות אלה בחשבון ואין מקום להתחשב בהן פעם נוספת.

3.         דין הערעור להידחות. אין חולק כי נסיבותיו האישיות של המערער הן קשות, דבר הבולט גם מתסקיר המבחן שנערך בעניינו. ואולם, בית משפט קמא נתן להן את המשקל הראוי, נוכח חומרת העבירות בהן הורשע, והעובדה, כי רמת האלכוהול שנמצאה בדמו היתה גבוהה באופן חריג וקיצוני, כפי שהיטיב לבטא זאת בית משפט קמא:

"... [ש]אציין שלא זכורה לי רמת שכרות כה גבוהה בתיקים בהם טיפלתי. יש לומר כי ברמת שכרות זו השאלה לא אם תתרחש תאונה אלא מתי תתרחש" (סעיף 7, עמ' 2 לגזר הדין). 

לא למיותר לחזור ולהדגיש גם, כי יש ליתן החומרה הראויה לעובדה כי המערער לא למד לקח מהעבירה הקודמת של נהיגה בשכרות ולא כלכל את צעדיו, אף שידע שיש עונש מאסר בפועל מרחף מעל ראשו. הוא בחר להיגרר אחרי רגשותיו ולהתעלם כליל מן המצפה לו מקום בו יחזור ויבצע את אותה עבירה. הנוהג בצורה בוטה ומזלזלת כגון דא, אל יתפלא אם ימצא עצמו יושב בבית כלא. יפה לענייננו המובאה הבאה מ-ע"פ (חיפה) 339/05 מדינת ישראל נ' עאבד וליד, תקדין (2005), במסגרתו התקבל ערעור המדינה על קולת העונש, מפאת שלא הושת על המשיב שם מאסר בפועל:

"... אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירה של נהיגת רכב במצב של שכרות. מי שכך נוהג אינו מסכן את עצמו בלבד אלא גם את כל יתר המשתמשים בדרך. על שום כך שומה על ביהמ"ש לתרום את חלקו בעצירת נגע תאונות הדרכים הפוגע בנו על ימין ועל שמאל על ידי הכבדת ידו על מי שעובר עבירות כמו אלה שעבר המשיב שלפני... נראה לי כי בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לעובדה שהמשיב כבר הורשע בעבר ... בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, אי שמירת רווח ונהיגה בלא זהירות וכבר הוטל עליו, אז, עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי. דומה כי המשיב לא הפיק את הלקח הראוי מהרשעתו הקודמת הנ"ל ומן העונש שנגזר עליו בעטיה" (סעיף 7 לפסק הדין).

לא למיותר להתייחס לתוצאות שנגרמו מנהיגת המערער בשכרות. אכן, רק רכבו של המערער ורכבים חונים ניזוקו, ואולם, ברי כי תוצאה זו הינה מקרית ובאותה מידה יכולים היתה התאונה להסתיים באסון.

4.         סיכומם של דברים הנו, כי לא מצאתי שהעונש אשר הושת על המערער חמור הוא. ההפך הוא הנכון, לדידי בתי משפט קמא הקל עמו במידת מה. לפיכך, דין הערעור להידחות, והוא נדחה בזאת.

            על מנת לאפשר למערער להסתדר לקראת ריצוי עונש המאסר, אני קובע כי על המערער להתייצב לריצוי מאסרו במגרש הרוסים ביום 1.2.06, בשעה 09:30. לעניין תחילת ביצוע עבודות השירות, הממונה על עבודות מתבקש לתת את דעתו באשר למועד בו יתייצב המערער לריצוי עבודות השירות. הממונה יודיע זאת ישירות למערער, בדרך המקובלת עליו.

ניתן היום י"ב בכסלו, תשס"ו (13 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים ולמונה על עבודות שירות.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: