פסק-דין בתיק עפ 9429/05

1.         לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט אברהם טננבוים), מיום 16.3.2005.

2.         בית משפט קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של עריכת נגיף מחשב לפי סעיף 6(א) לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק המחשבים), בעבירה של העברת נגיף מחשב לפי סעיף 6(ב) לחוק המחשבים, ובעבירה של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

3.         המדובר בנגיף מחשב ה"גונב" כתובות דואר אלקטרוני: הנגיף הוא למעשה תוכנת מחשב; הוא מצורף להודעת דואר אלקטרוני הנשלחת לאדם זר, כשבהודעה מניעים את הנמען להפעיל את התוכנה; כאשר הנמען אכן מפעיל אותה, התוכנה אוספת את רשימת כתובות הדואר האלקטרוני שלו ושולחת אותה בדואר אלקטרוני לכתובת המוגדרת מראש בתוכנה.

המערער לא יצר את הנגיף, כי אם חברו, איתי פרץ (להלן - השותף). המערער רק בדק את הנגיף (יחד עם השותף), ולאחר שראה כי התוכנה עובדת, העביר לשותף רשימה של כתובות דואר אלקטרוני (להלן - הנמענים), על מנת שהנגיף יאסוף את כתובות הדואר האלקטרוני של כל אחד מהנמנעים ויעבירם למערער ולשותף.

במסגרת הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים, הסכימו כי המשיבה תוכל לטעון לעונש של 5 חודשי מאסר בעבודות שירות וכן למאסר על תנאי ולקנס, בעוד שהמערער יהיה חופשי בטיעונו לעונש.

בית משפט קמא גזר על המערער 5 חודשי מאסר בעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים כל עבירה שהיא על חוק המחשבים, וכן קנס בסך 30,000 ש"ח, שישולם בשלושים תשלומים חודשיים שווים, או שלושים חודשי מאסר תמורתו.

מכאן הערעור, המכוון כנגד חומרת העונש.

4.         ב"כ המערער הגיש לנו אסופת פסקי דין רבים שדנו בעבירות ובמעשים דומים למעשי המערער, ואף חמורים יותר, כדי לתמוך בטיעונו כי עונשו של המערער אינו עומד במדרג הענישה המקובל, אלא חמור בהרבה ביחס לאחרים. כן הפנה לעונש שנגזר על השותף, עונש הזהה לעונש שנגזר על המערער, פרט לחודש מאסר נוסף בעבודות שירות. ב"כ המערער רואה את ההבחנה בין שני הנאשמים כחדה הרבה יותר, באשר לטענתו, מעשי השותף היו חמורים בהרבה, בהיותו זה שייצר את נגיף המחשב.

ב"כ המערער הוסיף וציין, כי בהפצת הנגיף במקרה זה לא יכול היה להיגרם נזק למחשבים של אנשים זרים, לא לקבצים במחשב ולא לחומרה, והנגיף אף לא גנב מידע מהמחשבים, זולת רשימות תפוצה של דואר אלקטרוני.

כן ציין, כי רק משום שבא כוחו הקודם של המערער הסכים בטיעוניו בבית משפט קמא לעונש של שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות, אין הוא מבקש עונש קל אף מזה. בנוסף הוא טוען כנגד הקנס הגבוה בסך 30,000 ש"ח שנגזר על מרשו, בשים לב שהמשיבה היתה מוכנה בשעתו, ביחס לשותף, להסתפק בקנס בסך 5,000 ש"ח.

נוסף על אלה, ציין ב"כ המערער את נסיבותיו האישיות של המערער, וביניהן נשיאתו בנטל פרנסתו ופרנסת אשתו הנמצאת בהריון מתקדם, והעזרה הכלכלית שהוא מושיט לאמו ולאחיו הצעיר.

לעומתו, עמדת המשיבה היא כי העונש שהושת על המערער הוא קל. עם זאת, בדיון לפנינו הודיע בא כוחה כי יסכים להפחתת הקנס ל-20,000 ש"ח, בהינתן כי "מדובר בזוג צעיר" וכי רעייתו של המערער נמצאת בהריון מתקדם.

5.         בית משפט קמא היה ער לכל הטענות ששטח לפנינו בא כוחו המלומד של המערער. בית המשפט סבר כי קשה לקבוע מיהו הנאשם העיקרי - המערער או השותף; ואכן, מכתב האישום עולה כי אמנם השותף הוא שפיתח את הנגיף, אך המערער הוא ששלח לו רשימת כתובות, שאליהן יישלח הנגיף ומהן הוא יאסוף רשימות כתובות נוספות.

מכל מקום, בית משפט קמא סבר כי הסדר הטיעון "קל להפליא" וכי בעבירות על חוק המחשבים חובה היא שהעונש יהיה מאסר ארוך. בסופו של דבר, ראה לנכון בית משפט קמא לכבד את הסדר הטיעון חרף העובדה שדעתו לא היתה נוחה ממנו, והחמיר, במידת מה, מעבר לעמדת המדינה ברכיב הקנס בלבד. ודוק: בעניינו של המערער לא ביקשה המשיבה להשית עליו קנס בסך 5,000 ש"ח, כי אם קנס ש"לא יהיה שונה מהותית מהסכום שנגזר על נ' 1 [השותף]" (עמ' 8 לפרוטוקול). והרי גובה הקנס שהוטל על השותף היה 30,000 ש"ח.

ראינו גם לומר, כי אין אנו מקלים ראש בחומרת העבירה שביצעו המערער ושותפו. אמנם יש מעשי עבירה על חוק המחשבים שתוצאותיהם חמורים הרבה יותר מאלה שבמקרה זה, אך אין לזלזל בחדירה לפרטיות הנעשית באמצעות נגיף מעין זה שהמערער היה שותף בהפצתו.

6.         לאור האמור לעיל, לא ראינו להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא. עונש המאסר בעבודות שירות מצוי במתחם ההסכמה בין הצדדים בהסדר הטיעון, ואין אנו סבורים כי יש להתערב באורך תקופת המאסר.

אשר לקנס הכספי, הרי שלאור הסכמתו של ב"כ המשיבה להפחתה בקנס, אנו מעמידים אותו על 20,000 ש"ח, או 10 חודשי מאסר תחתם, בתשלומים שעליהם הורה בית משפט קמא, דהיינו 20 תשלומים של 1,000 ש"ח לחודש, כאשר אם תשלום אחד לא ישולם במועד, תעמוד  היתרה לפירעון מיידי. לא ראינו מקום להפחתה נוספת בתשלום הקנס.

תחילת התשלומים תהיה ביום 1.9.2005.

7.         התוצאה היא, שבכפוף לשינוי בנוגע לעונש הקנס כאמור לעיל, הערעור נדחה.