פסק-דין בתיק עפ 9078/05

1.         זהו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד סגנית הנשיא רבקה פרידמן-פלדמן) בת"פ 2946/02 מיום 16.12.2004.

ביום 1.2.2004 הרשיע בית משפט קמא את המערער, על פי הודאתו, בביצוע חמש עבירות לפי סעיפים 220(4) 220(1) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה, ארבע עבירות לפי סעיף 117(א)(14) בצירוף סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן - חוק מע"מ), שתי עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ ועבירה אחת לפי סעיף 418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים הוסכם שהמשיבה תגביל את עמדתה לעונש של "עד לשבעה חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי" (פרוטוקול מיום 1.2.2004), וכי הסנגור יהיה חופשי בטיעוניו.

ביום 25.11.2004 טענו הצדדים לעונש, וביום 16.12.2004 דן בית המשפט את המערער לשבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל ולששה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור על סעיפי החוק שבהם הורשע.

2.         גזר הדין נסמך על עובדות כתב האישום המתוקן, שבהן הודה המערער במסגרת הסדר הטיעון (ובגינן הורשע), ואלו הן: בשנים 1995 עד 2000 עסק המערער בניהול פרויקטים ובמתן שירותי הנדסה. בתקופה זו הוא הפיק הכנסות וביצע עסקאות לפי חוק מע"מ. המערער היה חייב בניהול פנקסי חשבונות ובדיווח לרשויות המס על הכנסותיו וכן בתשלום מס הכנסה ומע"מ בגין הכנסותיו מהעסק. דא עקא, המערער פעל להקטנת חבותו במס הכנסה ובמע"מ בתקופה זו, על ידי שימוש במגוון תחבולות ואמצעי מרמה: העלמת הכנסות שונות, כולל מקור ההכנסה העיקרי שלו, מדיווחיו לרשויות המס; רישום פיקטיבי של הכנסות נמוכות; זיוף חשבוניות מס שאותן קיבל מספקים, תוך הגדלת הסכומים הנקובים בהן ושינוי פרטיהן, במטרה לנכות סכום גדול יותר כהוצאות וכתשומות; ניכוי הוצאות פרטיות האסורות בניכוי. בסך הכול דובר בהשמטת הכנסות בסך של קרוב למיליון ש"ח, בדיווח על פעילות כוזבת בהיקף של למעלה מארבע מאות אלף ש"ח, בניהול פנקסי חשבונות כוזבים ובהקטנת הכנסות בכוונה להתחמק ממס בסך כולל של קרוב למיליון וחצי ש"ח.

3.         המערער מבקש להתערב בגזר הדין ולהמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו במאסר שירוצה בעבודות שירות, וזאת אף במחיר של הוספת קנס בסך של עד 100,000 ש"ח.

עיקר טיעוני המערער בבית משפט קמא ובפנינו התמקד בנסיבותיו המשפחתיות, ובפרט במצבה הרפואי הקשה של אשתו, אשר סובלת ממחלת כליות נדירה, שבה לקתה גם אחת מבנותיו. לטענתו, גילוי המחלה אצל אשתו ואצל בתם הבכורה, העובדה שאשתו אמורה לעבור ניתוח להשתלת כליה והחשש מפני הסיכוי שיתר ילדיהם חולים, הם הרקע לביצוע העבירות שבהן הורשע. המערער ציין את חשש אשתו, שאינה יודעת כיצד תעבור את ההשתלה, כאשר יש להם 4 ילדים קטינים, ללא עזרת המערער. מלבד כך, טען כי המצב בבית גרם להתדרדרות במצבו הנפשי. על אף זאת, הצליח המערער להיכנס כשותף לעסקת יזמות, ממנה קיבל הלוואה, שבה שילם למס הכנסה את חובו. המערער ביקש להביא בחשבון את תסקיר שירות המבחן, אשר המליץ על עונש מאסר בעבודות שירות. כתמיכה בטיעוניו הוא הגיש לעיוננו פסקי דין בהם הסתפקו בתי המשפט בהטלת עונשים של ששה חודשי מאסר בעבודות שירות.

המערער איננו מתכחש להסדר שבין הצדדים, אך מבקש להתחשב בנסיבות דלעיל ולתת להן משקל בקביעת חומרת העונש. שליחתו של המערער למאסר בפועל תגרום לקשיים גדולים שמשפחתו לא תוכל לעמוד בהם, בעיקר נוכח ההזדמנות אשר נקרתה בדרכו של המערער להתחיל בפרויקט אשר ייצב את מצבו הכלכלי. יתרה מכך, שליחתו למאסר תביא להפסקה אוטומטית של התשלומים שעליו לשלם למס הכנסה עד לחודש דצמבר 2006.

4.         בא כוח המשיבה מתנגד לערעור. הוא מאשר שאכן התקיימה ישיבה בין בא כוח המערער לבין נציגי המשיבה, במטרה להקל בעונשו של המערער, אך בישיבה לא נתקבל עונש מוסכם. לכל היותר, היה מוכן בא כוח המשיבה לעכב את ביצוע המאסר של המערער לתקופה משמעותית "הרבה יותר מהמקובל, כדי לאפשר לו להתארגן מבחינה כלכלית" (עמ' 5 לפרוטוקול, בשורה 3). לדידו, מדובר בעבירות חמורות, אשר כללו מעשי זיוף, והן מצביעות על התנהגות עבריינית מובהקת, שמחייבת ענישה מוחשית. הוא מוסיף, שהסדר הטיעון הביא בחשבון את נסיבותיו של המערער, וכך עשה אף בית משפט קמא עת קבע את עונשו. בא כוח המשיבה תמך גם הוא את טיעוניו בפסיקה מתאימה.

5.         שקלנו את טענות הצדדים. מדובר בעבירות חמורות של גניבת כספי ציבור, שיש להן השלכה חמורה על המצב הכלכלי במשק, על החברה "ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה" (רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם) , מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה). עבירות מסוג זה מחייבות ענישה מוחשית ומרתיעה, אשר תעביר מסר שכספי הציבור אינם הפקר, וכל מי שמושיט את ידו אליהם, יהא עליו לתת את הדין.

יחד עם זאת, לפנינו נסיבות משפחתיות יוצאות דופן. המיוחד בהן הנו התלות הישירה של אשת המערער ושל ילדיו בו, עקב מחלת הכליות הקשה והנדירה שתקפה את אשתו ואת בתו הבכורה. אם יישלח המערער למאסר לתקופה של שבעה חודשים, תתקשה המשפחה לתפקד. נדמה כי גם בא כוח המשיבה מכיר בכך, שהרי הסכים לעיכוב ביצוע המאסר לתקופה ארוכה, החורגת מהמקובל.

6.         לאחר שקילת טיעוני הצדדים, מצאנו לנכון להקל במעט בעונשו של המערער, תוך שילוב הפן העונשי יחד עם הפן השיקומי.

אי לכך, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי, במובן זה שתקופת המאסר בפועל תעמוד על ששה חודשים, מהם ירצה המערער מאסר ממש למשך שלושה חודשים בלבד, ויתר התקופה תרוצה בעבודות שירות, וזאת בתנאי שיימצא כשיר לכך.

בנוסף לכך, אנו מטילים על המערער קנס של 100,000 ש"ח, אשר ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 1.6.2005 ובכל 1 בחודש שאחריו. בשל כל תשלום שלא ישולם במועד, ייאסר המערער לשלושים יום.

יתר פרטי גזר הדין יעמדו בעינם.

אנו מורים לממונה על עבודות שירות להגיש חוות דעתו אודות כשירותו של המערער לבצע עבודות שירות. חוות הדעת תוגש לעיוננו עד יום 10.6.2005.

נקבע להמשך ליום 15.6.2005 בשעה 8:30.

ניתנה היום ל' בניסן, תשס"ה (9 במאי 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ולממונה על עבודות שירות.