פסק-דין בתיק עפ 7388/06

1.         ביום 23.7.06 חתם יו"ר הועדה המחוזית לתו"ב במחוז הדרום על צו הריסה מנהלי לפי סעיף 238 א' (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 [להלן: "הצו", "החוק"], וזאת ביחס למבנה בשטח של כ-60 מ"ר אשר אותה שעה טרם קורה בתקרה וטרם רוצף ברצפה.

בגוף הצו מציין יו"ר הועדה, כי הוא ניתן לאחר שבחן את תצהיר מתכננת המחוז מיום 20.7.06 ולאחר שהתייעץ בעניין עם נציג משרד המשפטים בועדה.

            הצו הודבק על קיר המבנה ביום 25.7.06.

ביום 1.8.06 פנה המערער בבקשה לבימ"ש השלום בב"ש לביטול ו/או עיכוב צו ההריסה, וזאת בהתאם לס' 238 א' (ז) לחוק.

בתצהיר שתמך את בקשתו טען המבקש, כי החל בהקמת המבנה לאחר שנצטווה להרוס מבנה קודם שהיה במקום בגדרו של פס"ד בהליך אזרחי שהתנהל נגדו, כי המבנה מאוכלס ע"י משפחתו, כי הוא במו"מ למציאת פתרון אכלוס עם "מנהלת הבדואים" שליד ממ"י, וכי במצב הביניים לא ניתן כלל לקבל היתר בניה באזור בו בנה את המבנה.

            בחקירתו הנגדית אישר כי אכן בנה את המבנה ללא היתר.

            לתגובת המשיבה לבקשה צורפו תצהיר מפקח הבניה וכן תמונות של המבנה שצולמו ביום

10.7.06 - דהיינו, עשרה ימים בטרם מתן תצהירה של מתכננת המחוז שהוצג בפני יו"ר הועדה.

            מתמונות אלה עולה בבירור כי ביום שצולמו [10.7.06] טרם הושלמה בניית המבנה.

2.         בהחלטה מיום 28.9.06 דחה בימ"ש קמא [כב' השופט י. אקסלרד] את בקשת המערער לביטול הצו.

נקבע כי משאין המערער חולק שבנה את המבנה ללא היתר, כי המבנה מצוי באזור שלא ניתן בו כלל לקבל היתר ומשהוכח כי בעת הוצאת הצו טרם הושלם המבנה - לא מתקיימות הנסיבות המצדיקות ביטול הצו, וזאת כקבוע בס' 238 א' (ח) לחוק לפיהן:

"לא יבטל ולא יתלה ביהמ"ש צו הריסה מנהלי אלא אם הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בימ"ש קמא דחה את טענות ב"כ המערער, לפיהן יש להתחשב במצוקת הדיור של משפחתו כמצדיקה את ביטול הצו, וזאת נוכח האיזון הנדרש בין מטרתו החקיקתית והציבורית של הצו המנהלי עפ"י ס' 238 א' (א) לחוק והוראת המחוקק האמורה לעיל בס' 238 א' (ח), לבין עניינם האישי של המערער ומשפחתו.

3.         בערעור זה שבפני משיג המערער כנגד החלטת בימ"ש קמא.

את טענותיו שבערעור מיקד ב"כ המערער בטענה אחת, ולפיה - ולא הוכח כדבעי כי בעת חתימת הצו ע"י יו"ר הועדה [23.7.06] - טרם הושלמה בניית המבנה.

לטענתו, הראיה לעניין מצב המבנה מתגלמת בתצהיר מפקח הבניה ובתמונה שצורפה לו [מש/1], המלמדות על מצב הבניה ביום 10.7.06 - ומי לכפנו יתקע כי ביום חתימת הצו - שבועיים אחר כך - טרם הושלמה הבניה.

4.         דין הטענה - וממילא דין הערעור - להידחות.

ראשית, מועד ההתייחסות הקבוע בחוק לעניין סיום עבודות הבניה הינו כמפורט בס' 238 א' (א)(2):