פסק-דין בתיק עפ 7292/05

י.פלפל - נשיא

1. המערער הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"). לפי האמור בכתב האישום, ביום 19.09.04 סמוך לשעה 20:40 במחסום הצפוני של העיר אילת, החזיק המערער, בגרבו הימנית בתוך שקית, סם מסוכן מסוג קוקאין שלא לצריכה עצמית במשקל 19.58 גרם נטו, ללא היתר כדין.

2. המערער נידון ל 12 חודשי מאסר בפועל, להפעלת מאסר על תנאי של 3 חודשים מת.פ. 1787/02 של בית משפט השלום באילת ובאופן חופף. כמו כן נדון המערער ל 20 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג פשע ו 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה על פקודת הסמים מסוג עוון.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

3. טענתו המרכזית והעיקרית של ב"כ המערער היא, כי בית משפט קמא שגה בכך שלא קיבל את המלצתו של שירות המבחן שלא לדון את המערער למאסר בפועל ולחייב את המערער לבצע עבודות של"צ ולהאריך את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו. כמו כן לעמדת הסניגור לא התחשב בית משפט קמא בכך שזוהי תקופת מאסרו הראשונה של המערער. וכי העבירה בוצעה, לטענת שירות המבחן, כ"אפיזודה חולפת".

לדברי הסניגור, כיום המערער מנהל חנות של חברת "פוקס" בירושלים. ולדבריו אינטרס הציבור במקרה שבפנינו לא יושג, היות והמערער יכול להתדרדר במקום להשתקם ולחזור ולתפקד בצורה נורמטיבית, כפי שעושה זאת עכשיו.

4. עמדת ב"כ המשיבה, היא כי את כמות הסם שנמצאה באמתחתו של המערער יכול היה לספק "למאות אם לא אלפי מאות".

5. ביום 11.01.06 דחינו את הדיון בערעור על מנת לקבל תסקיר מעודכן יותר ועל מנת לערוך למערער בדיקות שתן לבדוק האם הוא צורך סמים אם לאו.

6. מתסקיר שירות המבחן, מיום 23.04.06, עולה, כי למערער נערכו עשר בדיקות שתן שיצאו ללא כל שרידי סם. לדבריהם המעבר של המערער לירושלים ניתק אותו מהסביבה של הסמים והתארגנות נורמטיבית בחייו. על פי התרשמותיו המערער עבר מס' ארועים טראומטים שהביאו אותו לביצוע העבירה. לאור זאת המליץ שירות המבחן, כי שליחת המערער למאסר בפועל תפגע בהליך השיקומי שהחל ועל כן ממליצים על ענישה שתאפשר את המשך ההליך השיקומי.

בתסקיר שירות שהוגש בבית משפא קמא נכתב, כי -

"התרשמנו כי בבסיס מדובר באדם עם אורח חיים תקין ובדרך כלל עם ערכים נורמטיביים כשהעבירה נשוא כתב אישום זה בוצע על רקע אפיזודה התמכרותית ... כשבעקבות חוויות אובדן ונגישות וזמינות הסם במקום מגוריו, דאז באילת, התמכר אריה לסמים מסוג קוקאיין ... ניכר כי כיום יש הכרה בבעיתיות באופי השימוש והשלכותיו על תפקודו ... נקיטת ההליכים המשפטיים הנוכחיים סייעו לו בהפסקת השימוש, בהמהעות מהדרדרות נוספת ... לוקח אחריות מלאה על מעורבותו בעבירה ... להערכתנו אריה עבר תהליכי שינוי ושיקום משמעותיים".

7. למערער הרשעות קודמות בביצוע עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק - בבית הדין הצבאי, ביצוע עבירה של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית משנת 2003 בגינה נגזר עליו 3 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים.

8. אלמלא היו למערער הרשעות קודמות הייתי נוטה להמליץ בפני חברי לקבל את הערעור ואת המלצת שירות המבחן - כך שעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער יבוטל והוא יחוייב לבצע עבודות של"צ וכן שעונש המאסר על תנאי שהוטל עליו בבית משפט קמא ישאר בעינו, אולם כיוון שלחובת המערער שתי הרשעות קודמות, לרבות הרשעה בעבירות על פקודת הסמים, עליה נידון ביום 05.02.03 לעונשים מתונים למדי (ללא מאסר בפועל) ואת העבירה הנוכחית הוא ביצע ביום 19.09.04 ומאחר ומדובר בכמות רצינית של סם - אני סבור שאין מקום לקבל את הערעור. אין צורך להכביר מילים על כך שמדובר בעבירה חמורה ביותר. על חובתו של בית המשפט לדון עברייני סמים לעונשים חמורים כדי להרתיע אותם ואחרים מלעבור עבירות דומות, מה גם שהסם הוחזק על ידי המערער שלא לצריכה עצמית.

לפיכך, לו דעתי היתה נשמעת, הייתי דוחה את הערעור.

                                                                                                ________________

                                                                                                     י. פלפל - נשיא

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

על חומרת מעשי המערער אין צורך להכביר מילים. כמות הסם המסוכן שהחזיק, שלא לצריכתו העצמית, היא גבוהה ביותר, ובדרך כלל הענישה צריכה להיות, בגין עבירה שכזו, גבוהה אף מזו שהטיל ביהמ"ש השלום.

אלא, שהענישה לעולם אינדבידואלית, ולעיתים תחרוג הענישה ממדרג הענישה המקובל, כשהנאשם הספציפי העומד בפני ביהמ"ש ראוי לכך.