פסק-דין בתיק עפ 72252/06

המתלוננת בתיק זה הינה אימה של המערערת מספר 1 שבפנינו וסבתה של מי שהיתה הנאשמת מספר 2. בכתב אישום שהוגש נגד המערערת בבית משפט השלום בתל אביב נטען כי היא קשרה קשר לקבלה במרמה של כספי משכנתא שיינתנו על דירתה של המתלוננת.

המערערת רכשה כביכול בעסקה פיקטיבית את דירתה של אימה, ובהסתמך על כך קיבלה משכנתא מהבנק כאשר בדרך לקבלת משכנתא זו היה צורך במסמכים מזוייפים, בחתימת חוזה פיקטיבי בפני עורך דין, בפנייה לבנק לאומי למשכנתאות תוך הצגת מצג שווא והתייצגות בכזב בשמה של המתלוננת. באופן כללי, המדובר בפעולות רבות עד לתוצאה הסופית של קבלת המשכנתא בסך 490,000 ש"ח לידיה.

המערערת, כך על פי הנטען, ביצעה כל אותן פעולות שלב אחרי שלב, עד אשר קיבלה לידיה את הסכום הנ"ל.

המערערת החלה בתשלום המשכנתא. מאוחר יותר כאשר לא עמדה בתשלומים, חשפה מיוזמתה את הפרשה כולה וכך נכנסה המשטרה לתמונה והוגש כתב האישום.

כתב האישום מפרט את הדרך שעברה המערערת עד לתוצאה הסופית ומייחס לה 5 עבירות- קשירת קשר לעוון, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה וכן התחזות כאדם אחר.

בבית משפט קמא (כב' השופטת ר' גרינברג, מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו), הגיעו הצדדים להסדר טיעון, מכוחו הודו המערערת ובתה (שהיתה כאמור הנאשמת מספר 2) בעבירות שיוחסו להן והמערערת נשלחה לקבלת תסקיר של שירות מבחן. באשר לבת, הוסכם מלכתחילה כי יוטל עליה עונש של מאסר על תנאי וכן קנס.

בסופו של יום, לאחר קבלת התסקיר, הטיל בית משפט קמא על המערערת את העונשים הבאים:

1.       18 חודשי מאסר מהם 10 חודשים בפועל והיתרה על תנאי;

2.       המערערת חויבה לחתום על התחייבות בסך 5,000 ש"ח להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירות בהן הורשעה;

3.       בית משפט קמא נמנע מהטלת קנס בהתחשב במצבה הכלכלי הקשה של המערערת.

על הענישה הערעור שבפנינו.

בהודעת הערעור הושם דגש על שני ראשים:

1. הפלייתה של המערערת לרעה לעומת בעלה, שהיה אף הוא נאשם בתיק זה והמדינה החליטה, לטענת ב"כ המערערת ללא סיבה של ממש, לחזור בה מכתב האישום נגדו, הגם שחלקו במעשה לא נפל מחלקה של המערערת.

2. מצבה הקשה של המערערת ותפקידה החיוני במערך המשפחתי. המערערת היא היחידה הנושאת בנטל במשפחתה, לרבות הטיפול בבתה (מי שהיתה נאשמת מספר 2, ויקי רון).

הבת סובלת מנכות קשה מאז לידתה והיא יוצאת ונכנסת בבתי חולים ובבתי שיקום. המערערת היא זו שמטפלת בה על כל הכרוך בכך ומביאה אותה לכל מקום שצריך להגיע אליו. בהעדרה, כך נטען, תהיה הבת נתונה במצב קשה מאוד ואין איש שימלא את מקומה.

עוד הפנה הסניגור למצבה הכלכלי הקשה של המשפחה ולכך שהמערערת עשתה מה שעשתה רק משחשה שכלו כל הקיצין והמשפחה נמצאת על סף תהום. בעלה של המערערת הסתבך כלכלית, היא נתקלה במודעה בעתון שהציעה אפשרות לקבלת משכנתא וכך נולדה הפרשייה נשוא כתב האישום הנוכחי.

המדינה מפנה לכל השיקולים שפורטו גם בגזר הדין של בית משפט קמא: התחכום, השלבים המרובים שהיו כרוכים בביצוע המעשה, חשיפת הפרשה, שאף היא חלק מהמניפולציה והתחכום שבו נקטה המערערת כאשר במקום לעמוד בתשלומי המשכנתא, בחרה כאמור בפנייה למשטרה.

התלבטנו קשות בתיק זה והתוצאה שהגענו אליה אינה בהכרח התוצאה העונשית המתחייבת ממעשיה של המערערת.

אנו מסכימים עם בית משפט קמא באשר לחומרה שבמעשים, המתבטאת הן בתחכום והן בסכום הכסף הגדול שמדובר בו. מדובר במעשה מתוכנן שלא נעשה בהחלטה רגעית אלא בהחלטה מושכלת שהיתה כרוכה בהטעייתם של גורמים רבים, החל מעורך הדין שבפניו נערכה עסקת המכר הכוזבת וכלה בשלטונות הבנק שנתנו למערערת את המשכנתא בעקבות המצג הכוזב שהוצג בפניהם.