פסק-דין בתיק עפ 72231/06

א.         המערער בע"פ 72331/06 והמשיב בע"פ 72340/06, אליעזר זית (להלן:-"המערער"), היה בעלים של עסק משפחתי לממכר פלאפל, שנשא את השם "פנינת הפלאפל". (להלן:-"העסק") .

העסק היה ממוקם ברח' אבן גבירול 128 תל-אביב. המערער היה רשום כעוסק מורשה, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ה - 1975 (להלן:-"החוק").

בכתב אישום שהוגש נגדו ונגד שניים מאחיו, נטען, כי המערער, כמו גם הנאשמים הנוספים, היו חייבים בניהול פנקסים ורשומות בדרך שנקבעה בחוק ובתקנות מס ערך מוסף וכן על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס' 2), התשל"ג - 1973) והיו חייבים בהגשת דוחות תקופתיים במועד שנקבע לכך בחוק.

המערער ואחיו לא ניהלו פנקסים כלשהם בתקופה של כ- 4 שנים, בין חודש מאי 1999 ועד אוגוסט 2003.

כדי להבהיר, המדובר בכך שלא נוהל כל רישום שהוא. לא ספר תקבלום ותשלומים, לא קופה רושמת. לא הוצאו שוברי קבלה, חשבוניות, ולא היו רשימת יתרות לקחות. העסק כולו נוהל, לאורך כל התקופה, במזומן ללא רישום כלשהו.

כמעט למותר לציין (על רקע האמור לעיל), כי המערער ואחיו לא הגישו גם דוחות תקופתיים למע"מ  וכפועל יוצא מכך, גם לא שילמו את המס המגיע מהם.

ב.         בגין מערכת עובדות זו הורשע המערער בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו(ת"פ 7192/06), בעבירות על סעיפים 117(ב)(8), 117(א)(7),  117(ב)(11) , 117(א)(12) וכן 26 עבירות על סעיף 117(א)(6) לחוק.

המערער הורשע לאחר שמיעת הראיות.

בית משפט קמא (כב' השופטת ד' שריזלי) זיכה את מי שהיו נאשמים 2, 3 - קרי, אחיו של המערער והרשיע את המערער עצמו, על סמך הראיות שהיו בפניו.

בדיעבד, עובדת זיכויים של שני האחים תופסת נפח לא מבוטל בטיעוני הסניגור בפנינו לענין ענישתו של המערער, כפי שיובהר בהמשך.

על המערער הוטלו העונשים הבאים:

מאסר בפועל של 10 חודשים, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 30,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתו.

הערעור שבפנינו הוגש מלכתחילה הן על הכרעת הדין וכן על גזר הדין. לאחר שמיעת טיעוני המערער בפנינו, בנושא הכרעת הדין, ובעקבות הערות בית המשפט, חזר בו המערער מן הערעור על ההרשעה וחלק זה של הערעור נדחה איפוא (ראה פסק דין חלקי מיום 26.11.07).

ראינו לנכון להורות באותו שלב, על מתן תסקיר של שירות המבחן, זאת בעיקר בשל מצבו הרפואי של המערער. המערער הופיע בפנינו בכיסא גלגלים והוגשו תעודות רפואיות בעניינו. משום כך, כאמור, ראינו לנכון  להפנות אותו אל שירות המבחן ואכן מצוי בפנינו היום תסקיר מיום 23.1.08.

ג.          הסניגור טוען, כי בהטילו על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, החמיר עמו בית משפט קמא יתר על המידה.

אלה עיקרי טיעוניו של הסניגור:

מדובר בעבירות שתחילתן בשנת 99', וכיום העסק סגור. המערער, יליד 1937, הינו "שבר-כלי". בשנת 99' עבר תאונת דרכים, בה התרסקו שתי רגליו שעל כן הוא מרותק כיום לכסא גלגלים. המערער סובל גם מתחלואים רבים נוספים.  הוא עיוור בעין שמאל, לוקה בסכרת ובלבו, וכן סובל גם מבעיות אורתופדיות.

בנוסף לכל אלה המערער היה מכור לסם, וגם כיום הוא מטופל בתחליף סם.

עד כאן באשר לנסיבותיו האישיות של המערער.