פסק-דין בתיק עפ 72229/05

בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בכפר-סבא (כבוד השופטת בכור), בת.פ. 1143/03 ות.פ. 2015/03, בהם הורשע המערער בשתי עבירות של כניסה והתפרצות לבית מגורים לשם גניבה, ובעבירות של גניבה, בניגוד לסעיפים 406(ב) ו- 384לחוק העונשין תשל"ז-1977. המערער נדון לתקופת מאסר בפועל כוללת של 44 חודש המורכבת ממאסר בפועל לתקופה בת 20 חודשים שהוטלה עליו בגין התיקים הנ"ל, ומהפעלה במצטבר של שני עונשי מאסר על תנאי לתקופה בת שנה כל אחת. כמו כן, נגזרה על המערער שנת מאסר על תנאי למשך 3 שנים ממועד שיחרורו ממאסר, שלא יעבור כל עבירת רכוש.

ההליך בבימ"ש קמא

1.         המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 1143/03 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בכך שיחד עם אחיו פרץ ביום 22.1.03 לביתה של אישה בת 91, ובעודה בחצר גנבו מהבית רכוש ששייך לה ולבנה.

עוד הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 2015/03 (בימ"ש השלום בכפר-סבא) בכך שביום 11.6.03 בבוקר פרץ יחד עם אחר לדירה ברעננה, וגנב מחדר השינה שלל תכשיטים בשווי עשרות אלפי ש"ח (ראה הכרעות הדין שצורפו להודעת הערעור).

2.         לאחר שב"כ הצדדים טענו לעונש ביום 19.10.04 והעידו לעניין העונש כעדי אופי את מעבידו של המערער והממונה על השרותים החברתיים בעירית רעננה,  דחה בימ"ש קמא את מתן גזה"ד מספר פעמים על מנת לקבל תסקירי מבחן בקשר להשתלבותו של המערער בתהליך גמילה מסמים בקהילה טיפולית שבה שהה מיום 22.11.04, במסגרת חלופת מעצר, ועד שהורחק ממנה ביום 21.7.05 בשל חריגות התנהגותיות ועבירות על חוקי הקהילה. (ראה ההחלטה מיום 17/11/04, שהיא חלק מגזר הדין, ונספחים ב' ו- ג' להודעת הערעור).

3.         בהחלטה מיום 17/11/05, שהיא כאמור חלק מגזה"ד, עמד בימ"ש קמא על עברו הפלילי המכביד של המערער, הכולל עבירות סמים ורכוש רבות, וכן על חומרת מעשיו ותדירותם, ועל כך שהמערער בגד באמון שנתנו בו בתי המשפט אשר איפשרו לו להגמל משימוש בסמים. הנאשם אובחן ע"י שירות המבחן כאדם מניפולטיבי וחלש, אשר ספק אם יצליח לגייס כוחות ותעצומות נפש הדרושים להצלחת תהליך גמילה מסמים. חרף כשלון נסיונותיו של המערער להיגמל מסמים עד אז, ובשל הפעולות שנקט המערער סמוך לפני אותו מועד כדי להכנס למסגרת טיפולית, ורצונו לקבל משמורת על בנו, החליט בית המשפט קמא לאפשר למערער להיקלט, במסגרת חלופת מעצר, במרכז גמילה "משמר לחיים", ושם שהה במשך 8 חודשים כאמור.

4.         בסעיף 2 לגזר דינו התייחס בימ"ש קמא לתסקירי המבחן שהתקבלו במהלך שהותו של המערער בקהילה הטיפולית, כאשר בסיפא של התסקיר האחרון מיום 27.9.05 ציינה קצינת המבחן, שהעובדה שהמערער סולק מהקהילה הטיפולית ולא פנה לשרות המבחן או לגורם טיפולי, מעידה על העדר תובנה למצבו ועל הסיכון כי יחזור להשתמש בסמים.

קצינת המבחן התקשתה לבוא בעמדה חד משמעית באשר לשאלה אם להעמיד את המערער במבחן מאחר ומחד גיסא, הוא הצליח להחזיק מעמד במסגרת נוקשה של הקהילה במשך 8 חודשים ואינו משתמש בסמים, ומאידך גיסא, דפוסי התנהגותו ובעיותיו מקשים על המוטיבציה שלו לשנות את אורח חייו ההתמכרותי.

5.         בית משפט קמא בחן, כאמור, בגזר דינו את ארבעת התסקירים המשלימים שערך שירות המבחן לגבי המערער, מהם עלה כי מדובר באדם המכור לסמים מזה שנים רבות, אשר כל הניסיונות לגייסו לטיפול בטרם מעצרו עלו בתוהו. עם זאת, ציין בית המשפט כי המערער הצליח להיקלט במסגרת קהילת "משמר לחיים" וטופל שם במשך 8 חודשים שבמהלכם התרשמו גורמי הטיפול כי התהליך אותו עובר המערער הינו איטי ומלווה בהתנגדויות אלימות באופן פיזי ומילולי.

6.         בית משפט קמא תיאר בגזר דינו את נקודת המשבר העיקרית של המערער במסגרת הטיפול, במילים הבאות:

"עם חזרתו למסגרת, נקלע הנאשם למשבר רגשי על רקע החלטת בית משפט לענייני משפחה באשר להכרת בנו כילד בר אימוץ. בתקופה זו התקשה הנאשם לשתף פעולה עם גורמי הטיפול, נהג באלימות מילולית, והפסיק למעשה את ההליך הטיפולי ברמה הרגשית. כתוצאה מכך הורחק הנאשם והושב מחוץ לגדר עד לקבלת החלטה בנוגע לגיוסו מחדש לטיפול או לעזיבתו. בזמן שהותו מחוץ לגדר-הצית הנאשם פעמים רבות חפצים שהיו בסמיכות לו, ועל רקע האמור הוחלט על הדחתו מהטיפול במסגרת הקהילה" (ראה עמוד 110 לגזר הדין מיום 14.11.05).

7.     לאור האמור בתסקיר האחרון, החליט בית המשפט קמא כי על אף שהמערער הצליח להחזיק מעמד במסגרת הטיפולית במשך 8 חודשים, ועל אף שלדברי המערער הוא נקי מסמים, הרי שעברו הפלילי, התנהגותו העבריינית במקרים נשוא גזר הדין, שאחת מקורבנותיה היא קשישה בת 91, מחייבים איזון בין נסיבותיו האישיות של המערער לבין אינטרס הציבור למנוע ממנו אפשרות של פגיעה באחרים.

בית המשפט קמא ציין כי המערער לא נרתע מלבצע את העבירות נשוא גזר הדין, על אף שעמדו כנגדו שני מאסרים על תנאי חבי הפעלה, ועל אף הולדת בנו, אשר נלקח בסופו של דבר ממנו לאימוץ.

נימוקי הערעור

8.         ב"כ המערער מעלה מספר נימוקים בערעור:

א.                לטענת ב"כ המערער, עונש המאסר בפועל לתקופה של 44 חודש

שהושת על המערער חורג ממתחם הסבירות. זאת בשל נסיבות מקלות הקיימות במקרה זה כמפורט בתסקירו המשלים האחרון של קצין המבחן; בשל נסיבות מקלות הקשורות בביצוע העבירות, בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם, ובשל עונשים קלים יותר שהוטלו על שותפיו לביצוען.

ב.                 באשר לפריצה ולגניבה נשוא ת.פ. 2015/03 סייע המערער למתלונן

להשיב את מרבית הרכוש שנגנב, רק משום שהמתלונן ביקש ממנו. לעומתו, שותפו לעבירות, שהוא בעל עבר פלילי עשיר, לא עשה דבר בענין זה, ונידון בגין תיק זה ל- 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות.

בעבירות נשוא ת.פ. 1143/03 נתפס המערער ביחד עם אחיו, שותפו לעבירה, בסמוך לאחר ביצוען, ומשכך הוחזר מרבית הרכוש מיידית לבעליו. אחיו ביצע את העבירות כחודש ימים בלבד לאחר ששוחרר ממאסר קודם, ועם זאת נידון לתקופה כוללת של 19 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהופעל כנגדו עונש מאסר על תנאי של 18 חודשים.