פסק-דין בתיק עפ 7219/06

ס. הנשיא נ. הנדל:

1.         המדינה מערערת על קולת העונש שנגזר על המשיב - 12 חודשי מאסר בפועל ו- 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו אחת מהעבירות בהן הורשע - לאחר שהודה והורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע והסתננות לאחר גירוש.

            על פי העובדות המפורטות בכתב האישום, המשיב הינו תושב רצועת עזה. הוא גורש בעבר מישראל. בתאריך - 20.4.06 ברפיח קשר המשיב קשר עם אחר שזהותו אינה ידועה, לחצות את גבול רצועת עזה ולהכנס לישראל שלא כדין. המשיב שילם לאחר סכום של 1,000 ש"ח. האחר הוביל את המשיב לגבול ישראל ובאותו היום בסמוך לשעה 18:30 ליד דהנייה, חצה המשיב את הגבול ישראל רצועת עזה ונכנס לישראל שלא כדין.

            בית משפט קמא ציין שהמשיב בן 53, הודה בהזדמנות הראשונה, צבר 3 הרשעות קודמות בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין ו "שאין מחלוקת שכניסתו לישראל נעשתה אך ורק על רקע הצורך למצוא עבודה". כל צד הפנה לפסק דין אחר שניתן ע"י בית משפט זה כאשר כל אחד מהם סבור שאותה פסיקה תומכת בעמדתו בערעור זה.

2.         ב- 11/01, נידון המשיב למאסר בפועל למשך שנה אחת בגין עבירות של שימוש במסמך מזוייף, התחזות לאדם אחר וכניסה לישראל שלא כדין. יצויין שבית משפט השלום בת"א גזר עליו תחילה מאסר למשך 3 שנים אך ערעור המשיב התקבל כאמור. ב- 5/02, נידון המשיב למאסר בפועל למשך 12 חודש בגין עבירות של התחזות לאדם אחר, הפרעה לשוטר, שימוש במסמך מזוייף וכניסה לישראל שלא כדין. ב- 12/03, נידון המשיב לתקופה של 16 חודש בגין ביצוע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כדין. כב' נשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה של המשיב באופן שהקל בעונשו והסתפק במאסר בפועל למשך 6 חודשים ושמונה ימים. במהלך הדיון בפנינו ביקשנו מב"כ המדינה לברר מה הסיבה שבגינה זכה המשיב בהקלה האמורה. לאחר בדיקה הודיעה ב"כ המדינה כי החנינה נבעה מהתוצאה העונשית החמורה יחסית בגין העבירות האמורות בהן הורשע המשיב כאשר לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא להפעיל תנאי של שנה. כאמור המשיב בן 53, אב לעשרה ילדים ובית משפט קמא ציין שאין מחלוקת שהוא נכנס לארץ למטרות עבודה.

3.         בע.פ. (ב"ש) 7171/06 נקבע ביחס לעבירה של הסתננות כי "גורלה של עבירה הוא שלפעמים מעשה פלילי מסויים בעל חומרה בתקופה מסוימת, פן זה דועך בתקופה אחרת בתקופה שלישית חומרתו מקבלת פנים חדשות". לצד זאת, יש לערוך בדיקה אינדיוידואלית אפילו מדובר על עבירה שלרוב ביצועה טומנת בחובה מאפיינים משותפים.

            הסתננות למדינה דרך עזה פוגעת במרקם עדין של שיקולים. אף אם המשיב חצה את הגבול שלא במטרה לפגוע בביטחון במובן הישיר, הרי התוצאה של מעשיו ואחרים כמוהו, אכן פוגעת בביטחון המדינה. האינטרס של המדינה לשמור על הגבול ולמנוע כניסות שלא כדין רחב יותר משיקולים כלכליים גרידא. זאת ועוד. נפוצותה של עבירה זו או אחרת עלולה להיות שיקול בהחמרה בענישה. זהו היסוד שעומד בטיעון שיש להחמיר בעבירה מסויימת מאחר והפכה למכת מדינה. הסניגור הפנה לפסק דין UNCE  (ע.פ. (ב"ש) 7112/05) בו הצעתי לגזור על המערער שם עונש מאסר בפועל של 14 חודשים. כב' השופט אלון הצטרף לדעה זו ואילו כב' הנשיא פלפל סבר שעונש מאסר בפועל של 24 חודשים אינו חמור יתר על המידה ועל כן בדעת מיעוט הציע לדחות את הערעור. פסק הדין האמור ניתן לפני כשנה וחצי. לצערי הניסיון בערעורים פליליים מלמד שבתקופה זו חלה עלייה בביצוע עבירות אלו ועל כן, לדעתי, בית משפט חייב להעלות את רף הענישה. שוני נוסף בין UNCE לבין המשיב בענייננו הינו עברו הפלילי של המשיב.

            הגישה האינדיוידואלית בענישה השלכותיה דו כיוונית. יש ובדיקה כזו תוביל להקלה בתוצאה העונשית ויש ובדיקה כזו תוביל להחמרה. כאן, הרצידיויזם של המשיב מטריד. זהו הפעם הרביעית בשנים האחרונות שהמשיב נכנס לארץ שלא כדין. ההקלה בענישה לה זכה המשיב בתיק האחרון עקב החלטת כב' נשיא המדינה, הובן שלא כשורה על ידו. מצב זה מהווה מענה לטענה שיש להקל בעניינו של המשיב עקב נסיבותיו האישיות. אין להתחשב בו יתר על המידה כל עוד הוא מוכיח בהישנות מעשיו שאין בענישה שהוטלה עליו עד כה להרתיעו. המסקנה המתבקשת הינה שיש להחמיר עמו מכח העקרון של ענישה הדרגתית כדי להשיג הרתעה פרטנית.

            נימוק נוסף הפועל לטובת עמדת המדינה הינה שהמשיב עבר את עבירת ההסתננות לאחר שגורש מן הארץ. המחוקק קבע שהעונש המירבי בגין עבירה זו הינו מאסר של 7 שנים לעומת תקופה של 5 שנות מאסר לעבירת הסתננות "רגילה" (ראה סעיפים 2 ו- 3 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד - 1954).

            בבואי לשקלל את כל הנתונים הרלוונטיים (ראה גם העונש שנגזר על משיב 2 בע.פ. (ב"ש) 7171/06) וטענותיהם הענייניות של שני הצדדים, הייתי מציע לחבריי לקבל את ערעור המדינה ולגזור על המשיב עונש מאסר בפועל לתקופה של - 22 חודש. תקופה זו תימנה מיום מעצרו - 23.4.06, המאסר המותנה שהוטל יישאר בעינו.   

                                                                                                            _____________

                                                                                                             נ. הנדל - ס. נשיא

הנשיא י. פלפל:

אני מסכים.

                                                                                                            ____________

                                                                                                             י. פלפל - נשיא

                                                                                                                    אב"ד

השופט י. אלון:

בנסיבותיו של המשיב ונוכח הרשעותיו הקודמות הרבות בעבירות מסוג זה - אני מצטרף לתוצאת פסק דינו של סגן הנשיא נ. הנדל.