פסק-דין בתיק עפ 71960/04

השופט ש. ברוך :

זהו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת, סגנית הנשיא, זהבה בוסתן), במסגרתו, נדון המערער לעונש מאסר בן 12 חודשים, מתוכם 5 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, וכן לקנס בן 25,000 ש"ח או ארבעה חודשי מאסר תמורתו.

הערעור מופנה אך ורק כלפי עונש המאסר בפועל.

 המערער הורשע על פי הודאתו (ראוי לציין, שההרשעה היתה בהליך שהתקיים לפני, עת כיהנתי בבית משפט השלום ברמלה, אך הצדדים הודיעו כי מבחינתם אין כל מניעה שאדון בערעור, מאחר והערעור מופנה כלפי גזר הדין בלבד), בביצוע ארבע עבירות על סעיף 117 (ב)(4) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"); שלוש עבירות על סעיף 117 (א)(3) ביחד עם סעיף 117(ב) כפי נוסחם לפני תיקון 20 לחוק; שלוש עשרה עבירות על סעיף 117 (ב)(5); אחת עשרה עבירות לפי סעיף 117(ב)(6) כפי נוסחם לאחר תיקון 20 לחוק.

המערער הואשם כי קיבל חשבוניות מס פיקטיביות על שם עוסקים שונים מבלי שבוצעה לו עבודה על ידי אותם עוסקים. את אותן חשבוניות פיקטיביות רשם בספרי החברה אותה ניהל וניכה את המס הגלום בהם בדיווחים התקופתיים שהגישו למנהל מס ערך מוסף.

במעשים אלה הואשם הנאשם כי התחמק מתשלום מס בסך של 443,370 ש"ח.

בגזר דינו, ציין בית משפט קמא כי, בתי המשפט רואים בחומרה רבה את העבירות נשוא כתב האישום וההלכה היא כי יש למצות את הדין עם עבריינים כאלה ולהטיל עליהם עונשי מאסר ממשיים.

הנסיבות שנמנו על ידי הסנגור בעניין מצבו הכלכלי של הנאשם ובדבר הגורם למעשיו שהחל בייעוץ כלכלי כושל, אכן נסיבות המצדיקות התחשבות בהטלת העונש, אלא שלטעמו של בית המשפט, ההתחשבות אינה צריכה להיות ברכיבי העונש אלא בהקלה בתוך מסגרת רכיבי העונש המקובלים.

המערער מלא טענות כרימון, כנגד גזר הדין.

לשיטתו, טעה בית משפט קמא כשהתעלם מחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות שהמליץ על ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות ואף הכין תוכנית עבודה למערער באתר "יד לשריון" בלטרון. חוות דעתו של הממונה לא הוזכרה בגזר הדין ובית המשפט לא נימק מדוע בחר לדחות את ההמלצה. בית המשפט ציין כי האפשרות של ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות נשקלה ולא הייתה מקובלת עליו, זאת ללא נימוק.

ראוי להוסיף, כי במהלך הטיעון לפנינו, חזר בו עו"ד ליבאי (וטוב שכך), מן הטענה לפיה, יש ללמוד מעצם ההפניה לקבלת חוות דעת ממונה, כי זהו העונש הראוי למערער. הדברים צוינו מפורשות בהחלטה מיום 19.9.04, וטוב עשה הסנגור כאמור, עת זנח את הטענה במהלך שמיעת הערעור והתמקד בטענות הערכיות יותר.

הוסיף הסנגור וטען, כי טעה בית משפט קמא בכך שלא נתן את המשקל הראוי לנסיבות המקלות המשמעותיות הרבות בעניינו של המערער:

א.    המערער בן 31, נשוי ואב לתינוקת בת שנה ולילד בן שלוש.

ב.     המערער שימש כלוחם ביחידה קרבית בשירותו הצבאי וזכה להערכת מפקדיו. כיום לומד לתואר ראשון במנהל עסקים.

ג.       המערער יליד העיר לוד אשר בנה עצמו בעשר אצבעות והקים חברה למתן שירות נקיון ואספקת כוח אדם המעסיקה כ 1,700 עובדים (במהלך הדיון כבר נטען - בלא אסמכתא - כי מספר העובדים עומד על 2,200) ו כ- 500 קבלני משנה.

ד.     למעט העבירות דנן, למערער עבר נקי ללא כל הרשעה. במהלך הזמן שעבר מאז נעברו העבירות לא כשל המערער שנית. מיד עם תחילת הפרשה נקט צעדים מיידים לתיקון דרכי הניהול החשבונאי ומאז מקפיד לנהל את עסקו תוך הקפדה ושמירה על חוקי המס. העדר עבר פלילי משמש כנסיבה לקולא בפסיקה הנוגעת לעבירות מס.

ה.    העבירות בהן הורשע המערער נעברו בהיותו צעיר בשנות ה- 20 לחייו, בלתי מנוסה, כשנה וחצי בלבד לאחר שפתח את עסקו. המערער שהסתמך על ייעוץ פיננסי כושל, האמין שפעולותיו בקבלת חשבוניות של עוסקים אחרים מקבלן שעבד עבורו ומסירת שיקים לפקודת העוסקים ששמם היה רשום על החשבוניות, הן פעולות תקינות. נסיבות אלה לטענת המערער מצדיקות הפחתת עונש  המאסר וריצויו בעבודות שירות.

ו.       מיד כשהחלה החקירה והתחוור למערער כי נפל פסול במעשיו, הודה ומסר לחוקרים את כל האינפורמציה הדרושה, בנוסף הודה בהליך הפלילי וחסך בכך מזמנו של בית המשפט.

ז.      המערער שילם את חובו לרשויות המס במלואו עוד בטרם נודע לו על ההליכים הפלילים המתנהלים כנגדו. בפסיקה נקבע כי סילוק החוב הינו שיקול משמעותי ביותר להקלה בעונש, אף אם בוצע לאחר הרשעה וזאת בשל הרצון לעודד נישומים ליטול אחריות ולסלק את חובם.