- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
פסק-דין בתיק עפ 71855/04
|
ע"פ בית המשפט המחוזי בתל אביב |
71855-04
5.4.2006 |
|
בפני : 1. ד' ברלינר סג"נ - אב"ד 2. ז' המר 3. י' שיצר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: גינדי יצחק עו"ד זיידן תומר |
: מדינת ישראל - פרקליטות מחוז ת"א - פלילי עו"ד מירי ארד |
| פסק-דין | |
המערער הורשע בבימ"ש קמא על סמך הודייתו בעבירה של אספקת סם מסוכן, עבירה על סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. על פי העובדות שבכתב האישום, המערער סיפק ברחוב אלנבי בת"א חשיש בתמורה לסכום של 200 ש"ח לאדם בשם אילן כהן.
בבימ"ש קמא אמר המערער כי מדובר ב-7.7 גרם חשיש. אנו רואים להעיר כי בפנינו טען המערער, וזהו אחד מהטיעונים עליהם הושם דגש, כי סיפק סם לחברו. גם בימ"ש קמא אמר בגזר הדין כי המערער סיפק כמות קטנה של חשיש לחבר. יחד עם זאת, העובדה שמדובר בחבר לא נזכרה בכתב האישום ולא הוכחה בכל דרך שהיא.
בימ"ש קמא, כב' השופט ד' בארי, הרשיע את המערער בעקבות הודייתו ולאחר ההרשעה הפנה אותנו לקבלת תסקיר של שירות המבחן, כדי לבחון את האפשרות של ביטול הכרעת הדין וקביעת שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה (ראה פרוטוקול מיום 8/7/04). תסקיר אכן הומצא ולתוכנו נתייחס בהמשך. לאחר שהומצא התסקיר, קבע בימ"ש קמא כי אין מקום במקרה זה להימנע מהרשעה. ביהמ"ש אמר כי לא נגרם נזק של ממש למערער כתוצאה מן ההרשעה. המערער טען בפניו כי הוא עוסק במסגרת עסק משפחתי במכירת תכשיטים, מתכוון להרחיב את עסקיו גם לארה"ב, הרשעה עלולה לפגוע בכך. אליבא דבימ"ש קמא "האפשרות של פגיעה בעסקיו של הנאשם היא אפשרות ערטילאית... אין כל קושי שהעסקים באותה מדינה ינוהלו באמצעות אדם שלישי..." ומשום כך השאיר בימ"ש קמא את ההרשעה בעינה. על המערער הוטל עונש שראוי להגדרה כעונש סימלי, ועליו אין בפנינו ערעור.
הודעת הערעור מתייחסת, רובה ככולה, להחלטתו של בימ"ש קמא שלא לבטל את ההרשעה. לטענת הסניגור, זהו המקרה בו ניתן לסיים הליך ללא הרשעה, המערער הודה מיד, מדובר בעבירה יחידה, כמות לא גדולה של חשיש, המערער התחייב כי לא יתעסק בסם בעתיד, עצם קיומו של ההליך הפלילי היווה עבורו טראומה. לעניין קביעתו של בימ"ש קמא כי הפגיעה בעסקיו של המערער היא אפשרות ערטילאית, הציג בפנינו הסניגור טופס שעניינו נוהלי קבלת תו כניסה לבנייני הבורסה וממנו עולה כי המבקש לבוא בשערי הבורסה צריך לענות על שאלות מסוימות, ביניהן השאלה " האם הורשעת בפלילים? כן/לא, אם כן, פרט". אם כך הדבר לגבי כניסה לבורסה, ודאי לגבי ניהול עסקי תכשיטים ומכאן שהפגיעה היא ממשית וקונקרטית. בשל כל הטעמים הללו גם יחד עותר הסניגור לבטל את ההרשעה.
שקלנו את טיעוני הסניגור ונראה לנו כי לא נוכל להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא.
נתחיל במהותה של העבירה. מדובר בעבירת סם, ובגדר עבירות הסם, לא מן הקלות שבהן, שהרי העבירה היא אספקת סם מסוכן בתמורה כספית. מדינת ישראל טובעת במדמנת הסמים ונלחמת בנגע זה בכל דרך. לביטול הרשעה בעבירה של אספקת סם מסוכן יש משמעות גם לעניין הנורמה המשתקפת בכך לצד ההיבט הפרטני, שעניינו הנאשם ונסיבותיו. לשיטתנו, המלחמה בנגע הסמים מחייבת צמצום המקרים בהם יסתיים ההליך המשפטי בגין ביצוע העבירה ללא הרשעה.
באשר למערער שבפנינו, מקובל עלינו כי ענישה, וכמוה גם החלטה האם להימנע מהרשעה, היא לעולם אינדיבידואלית ורואה אל נגד עיניה את האדם שבו מדובר. לצערנו, גם בנושא זה איננו יכולים לומר כי למערער שבפנינו נסיבות מיוחדות המצדיקות נקיטה בדרך החריגה של הימנעות מהרשעה. המערער הוא אדם צעיר שביצע את העבירה שבה הורשע על רקע שימוש בסמים בתקופה שמדובר בה. המערער התחיל את השימוש בסם לאחר הצבא והעבירה נעברה בשנת 2003, כאשר המערער הוא יליד 1974, בגיר דיו כדי לתפוס את משמעות המעשים.
נראה לנו כי צדק בימ"ש קמא כאשר קבע שהנזק במקרה זה איננו קונקרטי דיו כדי להוות משקל נגד לנימוקים המחייבים הותרת ההרשעה בעינה. נוהלי קבלת תו הכניסה לבניין הבורסה אינם בהכרח המדד לעניין ניהול עסקי תכשיטים. מכל מקום, מדובר בעסק משפחתי וחזקה על המערער כי לא ייפגע מן ההרשעה. עוד אנו רואים לציין, כי אפילו לפי טופס זה, השאלה "האם הורשעת בפלילים?" איננה השאלה היחידה ולצידה מצוינות שאלות נוספות: "האם נחקרת ו/או נעצרת אי פעם על ידי המשטרה?... האם השתמשת אי פעם בסמים?" אין כל אינדיקציה בטופס כי משקלה של אחת השאלות גדול מזה של חברתה. המערער, אם יענה על שאלות אלה, יצטרך לומר, בכל מקרה, כי אכן נחקר במשטרה ואכן השתמש בסמים, ולכן, לא ההרשעה דווקא תחסום את דרכו בפני כל פעילות שהוא חפץ לעסוק בה בעתיד.
התוצאה היא, כאמור, שאיננו רואים מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא ואנו דוחים את הערעור.
ניתן היום, ז' בניסן, תשס"ו (5 באפריל 2006), במעמד הצדדים.
|
י' שיצר, שופטת |
ז' המר, שופט |
ד' ברלינר, שופטת - סג"נ אב"ד |
הילה קוז'וקרו
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
