פסק-דין בתיק עפ 71820/07

א.          המשיב הורשע בבימ"ש קמא על סמך הודייתו בשני אישומים שעניינם סחר בסמים והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

באישום הראשון, נטען שהמשיב מכר לסוכנת משטרתית כמות של כ- 3.5 גרם נטו הירואין ב- 5 אריזות. באותו אישום החזיק המשיב בידיו גם מספר אריזות נוסף שלא לצריכתו העצמית.

המשיב אמר לסוכנת שתוכל לרכוש באמצעותו סמים גם בעתיד.

באישום השני, מדובר במכירה של כ- 3 גרם נטו הירואין, מחולק ל- 5 יחידות.

בימ"ש קמא, כב' השופט ד' שוהם מבימ"ש השלום ברמלה, הטיל על המשיב את העונשים הבאים:

16 חודשי מאסר בפועל בגין שני האישומים שפורטו לעיל.

הופעל מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המשיב של 12 חודשים.

וכן מאסר על תנאי נוסף של חודשיים.

שתי תקופות אלה הופעלו במצטבר לעונש המאסר שהוטל בתיק הנוכחי. כמו-כן הופעל מאסר על תנאי נוסף, שלישי, שהיה תלוי ועומד נגד המשיב לתקופה של 3 חודשים, וזאת בחופף להפעלת המאסרים על תנאי שפורטו לעיל, כך שסה"כ על המשיב לרצות תקופה של 30 חודשי מאסר בפועל.

בימ"ש קמא פסל את המשיב מלהחזיק או לקבל של רישיון נהיגה למשך שנה אחת מיום שחרורו ממאסר.

ב.         על הענישה מערערת המדינה בפנינו.

שני ראשים לערעורה של המדינה:

האחד, תקופת המאסר שהוטלה על המשיב בתיק זה, לרבות העובדה שבימ"ש קמא הפעיל אחד המאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו בחופף למאסרים על תנאי האחרים שהופעלו; שניים, הימנעותו של בימ"ש קמא מהטלת מאסר על תנאי וכן מהטלת קנס.

שמענו את טיעוני הצדדים ודעתנו היא כי יש ממש בערעור על שני ראשיו.

ג.         נתחיל דווקא בהימנעותו של בימ"ש קמא מהטלת המאסר על תנאי.

שתק בימ"ש קמא ולא נימק מדוע ראה לנהוג כך.

למשיב הרשעות קודמות רבות. הרשעות אלה מצביעות על כך, שעבירות סמים הן לחם חוקו ולא אפיזודה חד פעמית. דווקא משום כך יש חשיבות לעונש צופה פני עתיד, קרי: מאסר על תנאי. אם ראה בימ"ש קמא להימנע מכך, הדעת נותנת כי ינמק זאת ויסביר את גישתו בנסיבות הענין. במיוחד נכונים הדברים לאור אמירתו של בימ"ש קמא בגזר-הדין, לפיה: "הכלל שינחה אותי במסגרת גזר-דין זה, הוא שמאסר על תנאי, מעצם טבעו, מהווה ענישה על העבירה הקודמת שעבר הנאשם, כאשר ניתנת לו אפשרות לא לבצע עבירה נוספת ובכך משתחרר מריצוי המאסר המותנה".

בימ"ש קמא היה ער, איפוא, למשמעותו של המאסר המותנה ולהשלכות העתידיות שלו, שעל-כן היה מקום להטלתו גם בתיק הנוכחי.

ד.         האמור לעיל מוליך אותנו ישירות לטרונייתה של המדינה באשר להפעלת אחד המאסרים המותנים בחופף למאסרים האחרים.