פסק-דין בתיק עפ 71773/06

השופטים דבורה ברלינר ושאול שוחט:

א.         מתוך דאגה לחיילים משוחררים במדינה, נחקק חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד - 1994 (להלן: "החוק") ומכח חוק זה הוקמה הקרן לחייל המשוחרר (להלן: "הקרן").

על-פי החוק, הקרן פותחת על שמו של חייל, עם סיום שירותו הסדיר, חשבון פיקדון על שמו ומפקידה בו פיקדון. בפיקדון זה נצברים סכומי כסף עבור החודשים בהם שירת בשירות סדיר.

בתוך חמש שנים מיום שחרורם משירות סדיר זכאים המשוחררים למשוך את סכום הכסף שהצטבר בקרן, לצרכים שהוגדרו על-ידי החוק, כאשר יתרת הכסף עומדת לרשות החייל לאחר חמש שנים מיום שחרורו ועד לתאריך שאף הוא נקבע בחוק.

המערער עמד על הפוטנציאל הגלום בקרן זו ולאורך תקופה ממושכת, באופן שיטתי, הוא וחיילים נוספים משכו כספים שלא הגיעו להם.

מלכתחילה עשה המערער לביתו ומשך את הסכום עבורו, לפי תצהיר כוזב, חוזה פיקטיבי ומצגים כוזבים. משראה כי טוב, העביר את השיטה גם למשוחררים אחרים, באופן שגם הם משכו את כספי הקרן שלא למטרות שעליהן הכריז המחוקק, בדרכי מרמה דומות.

מן הראוי להדגיש, כי המרמה במקרה זה מחייבת פעילות של ממש, מרובת צעדים. הרבה הזדמנויות להבין את משמעות המעשה, להתעשת ולא להמשיך בו.

יש צורך להגיש תצהירים שונים, אישורי מע"מ, מס הכנסה, הסכמים פיקטיביים להקמת בתי-עסק או לרכישת ציוד לבית-עסק וכיו"ב, כל אלה, כאמור, שלבים הכרחיים בדרך לקבלת הכסף שלא על-פי המתווה אותו קבע המחוקק.

ב.         המערער הודה בבימ"ש קמא בכתב אישום הכולל 7 אישומים מסוג זה. כל אישום ונסיבותיו. כל אישום והסכומים הנקובים בו. כאשר בכל אישום, למעט האישום הראשון, הצטרפו אל המערער גם אישומים נוספים (עם נאשמים שונים, נאשם נאשם בכל אישום).

סה"כ הורשע המערער בעבירות הבאות:

שבועת שקר, עבירה על סעיף 239 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977;

שש עבירות של קבלת דבר במרמה;

שש עבירות של זיוף;

חמש עבירות של שימוש במסמך מזויף;

ושש עבירות של קשירת קשר לעוון.

בבימ"ש קמא הודה המערער, כאמור לעיל, וזאת במסגרת הסדר טיעון עליו הוסכם בין הצדדים.

במסגרת הסדר הטיעון עתרה המדינה, ביחד עם המערער, לעונש מאסר של שישה חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות לצד ענישה מרתיעה נוספת.

בימ"ש קמא, כב' השופט י' לוי, מבימ"ש השלום ברחובות, לא קיבל את הסדר הטיעון והטיל על המערער 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וכן קנס בסך 10,000 ש"ח.

ג.          על ההחלטה לשלוח את המערער לתקופת מאסר בת 8 חודשים מאחורי סורג ובריח, הערעור בפנינו.