פסק-דין בתיק עפ 71746/06

1)         בפני עירעור מטעמו של המערער על חומרת עונש המאסר חמישה חודשים - מאחורי סורג ובריח - שהוטל עליו ע"י ביהמ"ש לעניינים מקומיים בראשל"צ (כב' השופטת שירי רפאל) בגזר-דינו מתאריך 24.8.06 בעמ"ק 7103/03 ועמ"ק 1297/04.

א)         השתלשלות העניינים בפרשה דנן

2)         עסקינן בעסק למימכר שתילים לצמחים בחלקה 19 בגוש 3631 ראשל"צ (להלן: " המקרקעין").

אין מחלוקת כי המערער בנה בשנות ה- 80 על המקרקעין שיעודו לחקלאות מבנה (להלן: " המבנה הראשון"), ועשה כן ללא קבלת היתר בנייה כדין, וניהל בו עסק למימכר שתילים ללא קבלת רשיון עסק.

במהלך השנים הוסף לעסק למימכר שתילים גם עסק של מכירת רהיטים וחפצי נוי, שאף הוא התנהל ללא רשיון עסק.

המבנה הראשון נבנה בשטח שיועד לכביש ראשי (כביש 431) ותחת קו מתח גבוה.

3)         המערער עתר לקבלת היתר בנייה, ובתאריך 2.5.90 ניתן היתר בנייה במקרקעין בכפוף לחתימת המערער על התחייבות לפיה ישתמש במבנה הראשון לשימוש חקלאי בלבד, וכן ישונו הכניסות והיציאות לשטח, קרי: הכניסה תהייה מכביש נס-ציונה ולא מכביש שד' מינסטר.

4)         בתאריך 25.6.90 הורשע המערער בביצוע עבודות טעונות היתר ללא היתר לגבי המבנה הראשון, וכן בביצוע שימוש חורג בו שלא כדין.

כמו-כן הוצא צו הריסה וצו להפסקת השימוש המסחרי במקרקעין לביצוע מיום 25.8.90.

5)         המערער לא קיים צו שיפוטי לביצוע הריסת המבנה הראשון והפסקת השימוש החורג בו, ועל כן הוגש נגדו כתב-אישום בת.פ. 621/91. בתאריך 25.5.92 הורשע המערער שם באי-קיום צווים שיפוטיים: צו הריסה וצו הפסקת שימוש חורג.

6)         בתאריך 9.9.92 סירבה הועדה המקומית ליתן למערער היתר בנייה למבנה הראשון, וחזרה על החלטתה בתאריך 15.4.93. 

7)         בתאריך 5.7.93 הורשע המערער בניהול עסק ללא רשיון (ת.פ. 704/92), והוצא צו סגירה לעסק שביצועו נדחה לתאריך 1.6.96.

8)         המערער חזר והגיש בקשה לקבלת היתר בנייה, ובתאריך 30.6.94 דנה הועדה המקומית בבקשה. מתן ההיתר הותנה באישור מע"צ והתחייבות לסגור המישתלה עד 1.6.96. כמו-כן הוסכם שהשטח הדרוש לכביש יתפס ע"י מע"צ.

9)         בשל אי-קיום צו הריסה, ולנוכח המשך השימוש החורג במבנה הראשון הוגש בתאריך 12.12.94 נגד המערער כתב-אישום בת.פ. 1271/92.

המערער הורשע בביצוע עבירות של אי-קיום צו הריסה ואי-קיום צו הפסקת שימוש חורג, ונגזר עליו תשלום קנס. כמו-כן הוא התחייב להרוס המבנה הראשון עד 1.6.96, ולהתחייבותו ניתן תוקף של פס"ד.  

10)        בתאריך 18.7.95 בדיון שהתקיים בבקשת המערער למתן היתר לבניית חממה במקום חדש בשטח של 1050 מ"ר, אישרה הועדה מתן היתר לבניית מבנה חדש אשר הותנה בין השאר בכך שהמבנה הראשון יהרס (החלטת הועדה המקומית מתאריך 18.7.99).

11)        בתאריך 22.1.01 הורשע המערער בת.פ. 66/00 (בשלישית) בשל אי-קיום צווים שיפוטיים; צו הריסה וצו סגירת עסק, ובתאריך 12.3.02 נדון המערער למאסר בפועל לתקופה בת 10 חודשים, וכן למאסר ע"ת, ותשלום קנס בסך 12,000 ש"ח.

12)        בתאריך 29.3.01 (בטרם מתן גזה"ד המוזכר לעיל) אישרה הועדה קיום חממה לצרכים חקלאיים הניתנת לפריקה, בכפוף להתחייבות המערער לפינוי המקרקעין תוך 30 ימים מדרישת העירייה, וכן לביטול היציאה והכניסה למקרקעין משד' מינסטר.

13)        בתאריך 14.11.02 דנה הועדה המקומית בבקשת המערער לביצוע שינויים בהיתר שניתן למבנה החדש באופן שהכניסה אליו תהייה משד' מינסטר.