פסק-דין בתיק עפ 7173/06

השופטת ר. יפה-כ"ץ:

1.         בעקבות הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד המערער והוא הודה והורשע בהתאם לכתב האישום המתוקן. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, ולאחר שנשמעו טיעוני הצדדים והוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, גזר ביהמ"ש בקרית-גת (כב' ס. הנשיא, השופטת חיימוביץ') על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל למשך 24 חודשים, הפעיל מאסר מותנה שהיה תלוי ועומד כנגדו למשך 6 חודשים במצטבר לעונש המאסר שגזר עליו, כך שסך הכל על המערער לרצות 30 חודשי מאסר בפועל, וכן גזר עליו 6 חודשי מאסר על תנאי.

            על גזר-דין זה הוגש הערעור נשוא פסק-דיננו. תחילה הופנה הערעור בעיקרו כנגד החלטת ביהמ"ש שלא לנסות הליך טיפולי עם המערער, אולם בישיבת יום 08/11/06 חזרה בה ב"כ המערער מטיעון זה, וביקשה למקד את הערעור כנגד חומרת העונש שנגזר על המערער.

2.         המערער הודה, כי בתאריך 21/1/06, סמוך לשעה 06:10, התפרץ לבית במושב שבחבל לכיש על ידי כך שנכנס לבית דרך חלון שהיה פתוח וממנו פנה לחדר הארונות, שם נטל מתוך כיס מכנסיו של בעל הבית סכום כסף שאינו ידוע. בעל הבית התעורר משנתו, הבחין במערער וקרא לעברו - ואז המערער נמלט מהמקום כשהכסף ברשותו. את נעליו השאיר המערער מאחור.

            באישום זה הורשע המערער בעבירות של התפרצות לדירה בכוונה לגנוב וגניבה, עבירות לפי סעיפים 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין")  ו-348 לחוק זה.

            במסגרת האישום השני שבכתב האישום המתוקן הודה המערער, כי בתאריך 22/1/06, בעת שהוצא מתא המעצר שבתחנת משטרת קרית-גת, בדרכו להארכת מעצרו בביהמ"ש, קילל את השוטרת שהייתה באותה עת ביומן התחנה, לאחר שביקשה ממנו ומהשוטר שליווה אותו, להמתין מעט, עד שציודו יובא מהפיקדון. המערער אמר לשוטרת: " יא זונה, יא שרמוטה, מי את בכלל?!" ולאחר מכן, כשכבר הובל לעבר רכב הליווי הסתובב לעבר השוטרת וצעק לעברה: "יא שרמוטה, יא נערת ליווי, יא עגלה!" וחזר על כך שוב כשפתח את דלת הניידת. לאחר מכן, אף תקף המערער את השוטרת בכך, שבעודו יושב בתוך הניידת בעט בה בשתי רגליו בחזה ובידה, וגרם לה לשבר באזור החזה.

            באישום זה הורשע המערער בעבירות של תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור, עבירות לפי סעיפים 273 ו-288 לחוק העונשין.

            במסגרת האישום השלישי שבכתב האישום המתוקן בו הודה המערער, הוא הורשע בכך שבתאריך 19/1/06, סמוך לשעה 16:30, הגיע לתחנת הדלק שבמושב נהורה ופנה למשרדי הנהלת החשבונות. המערער דרש מהמתלונן, ששהה באותה עת במשרדים הנ"ל, כי יתן לו קבלה, ומייד לאחר מכן ניגש לרכבו של המתלונן ובמזיד חתך את שני הצמיגים הקידמיים של הרכב.

            לפיכך, באישום זה הורשע המערער בעבירה של גרימת היזק בזדון לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

3.         לבימ"ש השלום הוגש תסקיר על המערער ממנו עולה, כי המערער רווק כבן 45, אשר בטרם מעצרו התגורר בבית הוריו במושב עוצם.

            שרות המבחן ציין, כי במסגרת חקירות קודמות נערכו עם המערער, שהוא מכור לסמים קשים שנים רבות ביותר, ניסיונות גמילה שונים, רבים וממושכים. ניסיונות אלה כללו שילובו באישפוזית, בקהילה טיפולית, בהוסטל סגור ואף שילובו בטיפול במסגרת שירות המבחן. כל הניסיונות האלה - כשלו. יחד עם זאת, ומאחר והמערער מסר, כי טרם מעצרו יצר קשר עם היחידה לטיפול בנפגעי סמים שבאזור מגוריו, על מנת להתחיל תהליך של גמילה, בדק זאת שירות המבחן ומצא, כי הנאשם ניתק כל קשר עם אותה יחידה עוד במאי 2005. מהמטפלים באותה יחידה למד שירות המבחן, כי גם ניסיונות גמילה רבים קודמים במסגרת זו, כשלו.

            שירות המבחן הוסיף בתסקירו וציין, כי המערער ממשיך, כפי שעשה במשך שנים רבות, להצהיר כי ברצונו להיגמל מההתמכרות לסמים ולשנות את אורחות חייו העברייניים, אך מדובר בהצהרות מילוליות וכי למערער אין כוחות של ממש לממש הצהרות אלה.

            עוד ציין שירות המבחן, כי המערער נוטה להשליך את רוב האחריות להתנהגותו, הן בנוגע לשימוש בסמים והן בנוגע לאורח חייו העבייני, על אחרים "ובשלב זה יתקשה להפיק תועלת מהשתלבותו בתוכנית גמילה אותה מבקש". לכן שירות המבחן גם לא בא עם המלצה טיפולית בעניינו של המערער.

4.         ב"כ המערער טענה בפנינו כנגד חומרת העונש שהטיל בימ"ש השלום. לדבריה, ביהמ"ש לא נתן את המשקל הראוי לעובדה, שהעבירות בוצעו על רקע התמכרותו של המערער לסמים, והיות והיום הוא נמצא נקי משימוש בסמים תקופה ארוכה בבית הסוהר, ואף הציגה מסמך משב"ס בדבר שלוש בדיקות שתן שנערכו למערער ונמצאו נקיות, יש מקום, לדבריה, להקל בענישתו ולקצר את תקופת מאסרו.

            גם המערער עצמו טען בפנינו, כי שינה את דרכיו, וציין שהיום הוא נמצא במעין קהילה בבית-הסוהר, שם הטיפול יסתיים בעוד כחודש ימים. היום, לדבריו, הוא מבין את הגורמים להתמכרותו, הוא מפוקח יותר ומצא דרך לפתור את בעיותיו.

5.         ב"כ המשיבה ביקשה שלא להתערב בפסיקת בימ"ש השלום. התובעת עמדה על החומרה הרבה שבמעשי המערער, על מגוון העבירות שעבר בתיקים נשוא כתב האישום המתוקן, על עברו המכביד ועל התסקיר השלילי. לא ניתן, לדבריה, לתלות את עבירות האלימות שביצע המערער בהתמכרותו לסמים, כאשר עבירות אלה מלמדות שלמערער בעיית אלימות, בנוסף לבעיית הסמים, והוסיפה: "המערער הוא אדם אלים מועד לפורענות ומסכן את הסביבה שלו, ולכן היה מקום להטיל עליו את העונש שהוטל".

6.         למערער גיליון הרשעות קודמות עשיר ביותר כמעט מכל תחומי המשפט הפלילי. לראשונה נדון כבר בשנת 1976, בהיותו נער, וזאת בגין עבירות אלימות, שבל"ר ועוד. לאחר מכן נדון שוב ושוב, בין בבימ"ש לנוער ובין בבתי המשפט האחרים, ונדון 6 פעמים לריצוי עונשי מאסר בפועל. ספרתי בגיליון זה 73 (!) עבירות אותן ביצע המערער לאורך שנות חייו, ב-37 הרשעות שונות. מידי פעם אף הלכו בתיהמ"ש לקראתו של המערער והאריכו עונשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו, תוך שהעמידו אותו בפיקוח שירות המבחן, אך נוכח המשך ביצוע המעשים הפליליים על  ידו נראה, כי התחשבות זו לא עזרה, והמערער שב לסורו ושב לפגוע בציבור.

7.         אכן, ניתן לומר, כי עונש המאסר שהוטל על המערער אינו קל. אולם, נוכח החומרה הרבה שבמעשיו עונש זה ראוי ומאוזן.

המערער, במסגרת האישום הראשון, חדר לפרטיותה של משפחה, בשעה שבני המשפחה ישנו, וחיטט בארונותיהם. כשהתעורר בעל הבית, ומצא את המערער בביתו, ניתן לצאת מתוך הנחה, כי נבהל מנוכחותו וחש שביתו, הלא הוא מבצרו, חולל.