פסק-דין בתיק עפ 71685/05

השופטת י' שבח:

בפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב, בת"פ 12055/01 (כב' השופט ג' נויטל), לפיו הורשע המערער בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וגניבה בידי מורשה בסך של 150,000 $ וכן בעבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף בסכום זה. המערער זוכה מעבירות המרמה ומעבירות המס ביחס לסכום הנותר של 250,000 $, מעבירות זיוף מסמך ושימוש במסמך מזוייף ומעבירת קבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה בסכום של 19,275 $. על המערער נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך 40,000 ש"ח או 5 חודשי מאסר תמורתם.

ע"פ 71685/05 הוא ערעור המדינה וע"פ 71687/05 הוא ערעורו של המערער.

הן המדינה והן המערער משיגים גם על הכרעת הדין וגם על גזר הדין.

רקע עובדתי

במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היו הגברות אתי דניאלי ואורה גורלי (להלן: "המוכרות") הבעלים הרשומים של הקרקע הידועה כחלקות 66 ו-70 בגוש 3852 הנמצאת באיזור נס ציונה, בואכה רחובות (להלן: "הקרקע").

המערער, יליד שנת 1936, עו"ד במקצועו, עסק במועדים הרלבנטיים לכתב האישום בעריכת-דין ושימש במקצוע זה במשך עשרות בשנים.

על לקוחותיו של המערער נמנה גם מר שמואל שטרנקלר (להלן: "שטרנקלר"), שיוצג בעבר ע"י המערער במספר עסקאות נדל"ן, ובין השניים שררו יחסי אמון והבנה הדדיים.

בשנת 1997 או בסמוך לכך, הציעו המוכרות את הקרקע למכירה. מידע זה הגיע לידי המערער וזה העבירו לידי שטרנקלר אשר גילה התעניינות בעסקה.

הגם שהמוכרות דרשו עבור הקרקע סך של 850,000 $, הודיע המערער לשטרנקלר כי המחיר הנדרש הינו 1,250,000 $.

אין חולק כי שטרנקלר הסכים לשלם עבור הקרקע את המחיר שהוצג לו ע"י המערער ואף שילם אותו בפועל. שטרנקלר שילם למוכרות סך של 850,000 $ ואילו ההפרש בסך 400,000 $ שולם על ידו באופן הבא: סך 150,000 $ - ישירות לידי מערער ואילו הסך של 250,000 $ - הופקד ע"י נציגי שטרנקלר בחשבון בנק באנגליה שאת פרטיו קיבל מהמערער והמתנהל ע"ש משרד עו"ד בשם גרינפלד דיוויס ושות' (להלן: "חשבון הבנק באנגליה"), בהניחו כי המדובר בחשבונן של המוכרות.

אין חולק כי המוכרות קיבלו לידיהן רק את הסך של 850,000 $ בלבד, וכי ההפרש בסך 400,000 $, אף לא מקצתו, מעולם לא הגיע לכיסן.

עקב האמון שרכש שטרנקלר למערער, לא טרח לפגוש את המוכרות ומשכך לא התוודע לעובדה לפיה המחיר הנדרש נמוך בהרבה מזה ששולם על ידו בפועל.

הוברר כי המידע בדבר העסקה הגיע לידי המערער באמצעות המתווך, מר אברהם נתן, ממשרד "דוניר בע"מ" (להלן: "המתווך"), וכי דמי התיווך ששולמו לו בגין שירותיו אלה הסתכמו בפיסת קרקע מתוך הקרקע לעיל, בה היתה ממוקמת באר (להלן: "הבאר"), אשר ערכה הסתכם ב-19,275 $ וכן סכום נוסף במזומן.

הפרשייה נתגלתה משנודע לשטרנקלר כשנה וחצי לאחר ביצוע העסקה, כי התמורה ששולמה על ידו בפועל היתה גבוהה בכ-50% מן התמורה שאמורה היתה להשתלם לולא נפל קורבן לתרמית.

יצויין, כי לאחר ששטרנקלר גילה את אשר עולל המערער, ניסו השניים ליישב את המחלוקת בדרך של מתן תרומה למוסד צדקה, ומשנסיון זה לא צלח, הועבר הסכסוך לבוררות שהתנהלה בפני כב' השופט בדימוס אלוני. המערער חוייב להשיב לשטרנקלר את הגזילה וסכום זה אכן הושב לשטרנקלר במלואו בתוספת ריבית והצמדה. אף מחדלי המס הוסרו.

כתב האישום

כתב האישום, המתמקד בטענה לפיה קיבל המערער במרמה מאת שטרנקלר את ההפרש בסך 400,000 $ וכי השמיט מספריו הכנסה בסכום זה, כמו גם לא דיווח למע"מ על תקבול זה, מכיל שלושה אישומים:

האישום הראשון מתייחס למצג השקרי שהציג המערער לשטרנקלר, לפיו נדרשת תמורה בסך 1,250,000 $, שעה שלאמיתו של דבר הצטמצמה התמורה המבוקשת ל-850,000 $, כמו גם לקבלת הפרש זה במרמה. מעשים אלה עולים לכדי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), וכן גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין.