פסק-דין בתיק עפ 71510/05

כתב האישום בתיק זה ייחס לשני המערערים שבפנינו, עבירה של תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 380 ו- 382 לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

על-פי הנטען בכתב האישום,  המערערים (שהם אב ובנו) תקפו את בני-משפחתם, קרי: את אחיו של המערער בע"פ 71510/05 (להלן: "מרדכי") וכן את אשתו ובנו.

בכתב האישום היה גם נאשם נוסף שהוא בנו של מרדכי ואחיו של המערער בע"פ 71653/05 (להלן: "דורי").

לאחר שמיעת ראיות הרשיע בימ"ש קמא את מרדכי בעבירה שיוחסה לו, את דורי בעבירה של ניסיון תקיפה ואילו הנאשם הנוסף, אמיר, זוכה לחלוטין.

על ההרשעה כמו גם על הענישה שהוטלה עליהם, הערעור בפנינו.

באשר למרדכי - התקיפה שיוחסה לו בכתב האישום הינה נשיכת אפו של האח זאב ירון (להלן: "זאב") וכן נשיכת אצבעותיו.

על-פי הנטען בכתב האישום וכפי שהוכח בדיעבד בבימ"ש קמא, זאב נזקק לשישה ניתוחים פלסטיים כדי לאחות את האף ולטיפולים נוספים.

בנוסף לנשיכת האף והאצבעות, יוחסו למרדכי גם נשיכות נוספות, כאמור בסעיפים 2 ו-3 לכתב האישום.

בימ"ש קמא קיבל לענין הנשיכה באף את עדותו של המתלונן והרשיע את המערער.

הטענה היחידה שלמעשה נטענה בפנינו בנושא זה, עניינה הגנה עצמית.

לטענת מרדכי: הוא פעל כפי שפעל מכורח הנסיבות וכהגנה עצמית. אחיו, המתלונן, דחף אותו בין השולחן לבין הקיר, הוא לא יכול היה לפעול באמצעות ידיו בשל המצב שבו נמצא ובשל הזווית שבה היה מצוי, תחושתו היתה כי הוא נחנק ועל-כן פעל בדרך היחידה שבה סבר באותו רגע שהוא יכול לפעול, דהיינו באמצעות נשיכתו של אחיו.

אליבא דהסניגור, עצם העובדה שמדובר בנשיכה מצביעה על כך, שמדובר במצב של מצוקה, כאשר בפני המערער לא היתה כל אפשרות אחרת והוא סבר, כאמור, שאם לא ייעשה כך, ייחנק.

בימ"ש קמא דחה גרסה זו ואיננו רואים להתערב בכך.

שני היבטים בהחלטתו של בימ"ש קמא:

האחד, מתן אמון בגרסת המתלונן בנושא זה ומציאת סתירות בגרסת המערער והשני, נושא המידתיות.

בשני ההיבטים גם יחד, כאמור, לא מצאנו כי נפלה שגגה.

באשר למתן האמון בעדותו של המתלונן, בימ"ש קמא נימק את הדברים. אנו מפנים לענין זה לעמ' 140 להכרעת הדין, שם פירט בימ"ש קמא את הסתירות שראה בעדותו של המערער ואת הסיבה למתן אמון בגרסת המתלונן.

איננו רואים לחזור על הדברים, די לנו אם נציין כי הם מקובלים עלינו.

אפילו היינו אומרים, כי שגה בימ"ש קמא בשאלת מתן האמון וחרף האיפוק שנוהגת ערכאת הערעור בנושא התערבות בממצאי מהימנות, עדיין אנו סבורים כי אין מקום לקבלת הערעור בשל ההיבט השני שעניינו המידתיות.