פסק-דין בתיק עפ 71457/04

1.               ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית משפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה (כב' השופט אהרון ד' גולדס) בתיק עמ"ק 6234/03, מיום 27.6.04, לפיו הורשעה המערערת בניהול עסק ללא רישיון.

2.               בכתב האישום נטען כי המערערת עוסקת מאז 1.1.03 בעסק טעון רישוי - אחסנת מוצרי חלב בקירור בפתח תקווה (להלן: "העסק") ללא רישיון על-פי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"). היא הואשמה בעבירה לפי סעיפים 4, 14א' ו-15(2) לחוק ולפי פריט 4.3ב' לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי, התשנ"ה-1995).

3.               למעשה כתב האישום הלקוני אינו חושף את כל הרקע של המקרה. בפועל, המערערת מנהלת את העסק באזור התעשיה קרית אריה, פתח תקווה משך תקופה ארוכה והיה לה רישיון לניהול עסק לצמיתות מיום 20.6.94. ברישיון זה, הגדרת העסק היתה "מחסני קירור ושיווק-למעט מוצרים מן החי".

בין לבין נעשה תיקון בתקנות רישוי עסקים. בהתאם לתקנות רישוי עסקים (תקופת תוקפם של רשיונות, חידושם ואגרות) (תיקון), התשנ"ח-1998 נקבע כי רשיונות מסויימים, שתוקפם היה לצמיתות יהיו בתוקף לשלוש שנים. אי לכך שלחה המשיבה למערערת הודעה (ת/1)  בה הודיעה על השינוי בתקנות  וכן הודיעה כי: "לפיכך יפקע רשיונך בעוד שנה, דהיינו ביום 31.8.02".

מסתבר כי ההליכים לאישור רישיון חדש התמשכו בשל דרישות שונות של הרשויות ועל כן במועד הרלבנטי לכתב האישום, דהיינו 1.1.03 העסק היה עדיין ללא רישיון והוגש כתב אישום.

4.               בית משפט קמא הרשיע את המערערת. הוא מצא כי אכן למערערת היה רישיון עסק לצמיתות, אלא שבמסגרת התיקון לחוק רישוי עסקים מ-1998 " עניינה של הנאשמת 1 הוכפף לרישיון לשלוש שנים". המכתב שנשלח על-ידי העירייה לפיו בעוד למעלה משנה יפוג רישיון העסק לצמיתות, הוצא כדין. החתומה על המכתב גב' מרחבי לא היתה זקוקה לכל הסמכה לצורך הוצאתו. וכי אין כל מקום להליך של שימוע, לצורך פקיעת הרשיון.

זאת ועוד, בית משפט קמא הוסיף כי משנתגלו במקום חריגות בניה, מימלא על אף שלעסק היה רישיון עסק לצמיתות, התוקף פג, "שכן תנאי 4 לתנאי הרישיון קבעו  [כך במקור] כי אם שונו תנאי המקום שבו התנהל העסק על ידי בנייה או באופן אחר, הרי שרישיון פג תוקפו".

אשר על כן נגזרו על המערערת העונשים הבאים:

1.      קנס בסך 36,000 ש"ח.

2.  צו סגירה ואיסור עיסוק בחצרים שיכנס לתוקפו ביום 31.10.04, אלא אם כן יהיה בידי הנאשמת אישור רשות הכבאות ובמקרה כזה יכנס צו הסגירה לתוקף ביום 31.10.04 אלא אם יהיה בידיו רישיון עסק כדין.

3.  הנאשמת תחתום על כתב התחייבות להימנע מעבירה על חוק רישוי עסקים לתקופה של שנתיים על סכום של 50,000 ש"ח .

5.               בערעור מנומק ומפורט תוקפת המערערת את פסק הדין. היא מתמקדת בעיקר בטיעונים הבאים:

א.     תוקף הרשיון לצמיתות לא פג באופן אוטומטי מכוח  התיקון בתקנות. על רשות הרישוי לשלוח הודעה על מועד בו יופקע הרשיון, שלא יקדם לשנה מיום משלוח ההודעה. אולם, זהו רף תחתון ועדיין יש להפעיל שיקול דעת ותוקף הפקיעה יכול להתחיל גם במועד  מאוחר יותר משנה, הכל לפי הענין וסוג העסק המתנהל.

ב.      שולחת המכתב הגב' מרחבי לא היתה מוסמכת לשלוח אותו ולא לפעול כרשות רישוי, שכן איננה ראש הרשות המקומית, לא הואצלו לה סמכויותיו ולא ניתן לכך אישור מועצת העיר. משלא בוטל רישיון העסק כדין, הרי שהוא עומד בתוקפו.

ג.        לא קויים הליך של שימוע מכוח סעיף 7ג(ג) לחוק רישוי עסקים.

ד.      עיסקה של המערערת סווג בצורה מוטעית. לא היה מקום לקבל את הסיווג של רשות הרישוי לעסק כבית קירור, שכן הסיווג צריך להיות בהתאם לפריט 4.6 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשנ"ה-1995 מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומר גלם 

א....

ב...  

ג. איחסונו