פסק-דין בתיק עפ 71397/05

1.         המערער הורשע על פי הודאתו בת.פ. 4201/03 (בית משפט השלום בראשון-לציון), שבאה בסיום פרשת התביעה, מכוח הסדר טיעון שאיננו מתייחס לעניין העונש, בתקיפת בת זוגו לשעבר בכך שביום 1.9.2003 בערב, בזמן שירדה לשפוך את הזבל, תפס אותה בכוח בידה הימנית וניסה לנשק אותה. מלכתחילה הואשם המערער גם בעבירות איומים והפרת הוראה חוקית, אך עבירות אלה נמחקו מכתב האישום במסגרת התיקון.

2.         המערער נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל שכללו הפעלת עונשי מאסר על תנאי ו-3 חודשי מאסר בגין התקיפה נשוא הערעור שבפנינו, כאשר עונש המאסר על תנאי הארוך ביותר הוא לתקופה של 12 חודשים, ומשכך - ניתן לומר כי המאסר כולל הפעלה של עונשי המאסר על תנאי בלבד.

3.         בהודעת הערעור טוען ב"כ המערער כי בית משפט קמא התעלם מנסיבות ביצוע העבירה על ידי המערער, שנפרד מהמתלוננת עוד בשנת 1999 וכי האירוע האלים אירע כאשר היה אמור להיפגש עם ילדיו, דבר שנמנע ממנו ע"י המתלוננת.

            כמו כן טוען ב"כ המערער בעניין זה, כי המערער לא גרם למתלוננת נזק פיזי כלשהו וכי מאז לא היו כל אירועים אלימים בינו לבין המתלוננת, ובכלל לא נפתחו נגדו תיקים פליליים כלשהם.

4.         ב"כ המערער טוען כי בית משפט קמא לא התחשב דיו בהליך השיקומי שעבר המערער, שכן חוות הדעת של "בית נועם" ותסקיר שירות המבחן שהיה מונח בפניו המליצו על הארכת המאסרים המותנים והעמדת המערער במבחן, שכן הוא עבר תהליך אבחון ארוך בו השתלב בתוכנית טיפולית התואמת את צרכיו והוא התמיד בה ושיתף פעולה באופן מלא.

            כמו כן טוען ב"כ המערער, כי טעה בית משפט קמא כשקבע כי המערער מהווה סיכון למתלוננת והתעלם מנסיבותיו האישיות של המערער המפורטות בסיפא הודעת הערעור.

5.         במסגרת הדיון בערעור נדחה הדיון על מנת לקבל תסקירים משלימים משירות המבחן ובפנינו מונחים שני תסקירים כאלה: בתסקיר מיום 24.5.2007 המליצה קצינת המבחן לדחות את הדיון בחודשיים נוספים, שכן במהלך תקופת הדחייה הגיעו בני הזוג להסכמות בענייני הכספים ודמי המזונות, אולם המערער טרם החל ליישם את אותם הסכמים. לדעת קצינת המבחן, מאחר וסכסוך הגירושין בין המערער למתלוננת עדיין עומד בעינו, ובמטרה להגביר את רמת שיתוף הפעולה מצד המערער ולקדם אפשרות לפתרון הסכסוך, נחוצה הדחייה.

            בית המשפט, בהרכב אחר, נענה לבקשת קצינת המבחן ובפנינו מונח תסקיר משלים שהוכן לצורך הדיון היום.

6.         בתסקיר זה נכתב כי אמנם תהליך הטיפול הממושך שעבר המערער סייע לו לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו האלימים, אך הוא נמנע לאורך שמונה השנים האחרונות מתשלומי מזונות לשני ילדיו הקטנים ולו ולמתלוננת יש חוב כספי גדול משותף מתקופת חייהם המשותפים. למרות שיחות בנושאים אלה, לא נמצא פתרון לבעיה שיש למערער לשלם את המזונות ולפרוע את החובות, שמשמעותה פגיעה כלכלית קשה באשתו ובילדיו. קצינת המבחן רואה בעובדה שהמערער נמנע מהסדרת חלקו בחוב המשותף ומתשלום מזונות ילדיו, התנהגות בעייתית שמשקפת מטענים רגשיים שליליים ביחס למתלוננת, שמשמעותה הפעלת סוג של אלימות כלכלית. קצינת המבחן מעריכה כי כל עוד הסכסוך הכספי לא יוסדר, משתמרת רמת מתיחות גבוהה בין המערער למתלוננת והסכסוך הזוגי ביניהם על רקע זה, עלול להסלים. לפיכך, מתקשה קצינת המבחן לעמוד על המלצתה להטיל על המערער צו מבחן, שכן כל עוד הסכסוך יימשך הפוטנציאל להסלמת המצב קיים.

7.         ב"כ המערער טוען כי אין בעובדה שהמערער לא משלם דמי מזונות לילדיו ולא פרע את החובות המשותפים שלו ושל המתלוננת כדי להוכיח קיומו של פוטנציאל למסוכנות כלפי המתלוננת. לטענתו, הדבר נובע מחוסר יכולת כלכלית של המערער, אשר לאחרונה שילם סכום של 10,000 ש"ח על חשבון חובותיו למתלוננת ולילדיו, שכן מדובר בסכום כסף שנזקף לזכות הליכי הוצל"פ שנפתחו הן ע"י נושיהם של המערער והמתלוננת והן ע"י המתלוננת בקשר למזונות הילדים.

8.         אף אנו בדעה שאין להלקות את המערער על כך שמבחינה כלכלית הוא לא מסוגל, לטענתו, למרות שהוא עובד, לשלם את דמי המזונות לילדיו ואת החובות המשותפים לו ולמתלוננת.

            עם זאת, אין לומר שקצינת המבחן שוגה בכך שהיא מעריכה כי קיומם של חובות כספיים של המערער כלפי ילדי המתלוננת, שהם גם ילדיו, וחובות כספיים הקשורים למתלוננת, עלול ליצור פוטנציאל לסכסוכים נוספים אשר הניסיון שנרכש בעקבות הסכסוכים הקודמים, מלמד כי הוא עלול להסתיים בתוצאות חמורות כלפי המתלוננת, חרף הטיפולים שעבר במשך תקופה ארוכה, לאור מערכת היחסים הרגישה בינו לבין המתלוננת.

9.         לאור האמור לעיל, לא ניתן לכפות על שירות המבחן לקבל את המערער לטיפולו בצד הארכת עונשי המאסר על תנאי, ומשעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ע"י בית משפט קמא מורכב כולו, למעשה, מהפעלת עונש המאסר על תנאי הארוך יותר שהיה תלוי ועומד נגד המערער בזמן מתן גזר הדין נשוא הערעור, לא ניתן להקל עם המערער מעבר למה שהקל בית משפט קמא.

הערעור נדחה.

10.       המערער יתייצב לריצוי עונש מאסר בפועל של 12 חודשים, בניכוי ימי המעצר, דהיינו עונש מאסר בפועל של 10 חודשים ו-8 ימים, במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בת"א ביום 4/11/07 עד השעה 12:00, אלא אם תינתן החלטה אחרת.

התנאים שנקבעו לצורך עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל - יעמדו בעינם עד להתייצבות המערער לריצוי עונש המאסר. 

ניתן היום, ו' בחשון, תשס"ח (18 באוקטובר 2007), במעמד ב"כ הצדדים והמערער.