פסק-דין בתיק עפ 71167/05

בפני ערעור על פסק-דינו של בית משפט לתעבורה פ"ת (כב' השופטת ע. וישקין) בתיק 2240/04 מתאריך 2.6.05.

המערער הורשע בכך שעקף טרקטור, כשהדרך היתה בלתי פנויה, נהג בקלות ראש עת יצא לעקיפה, גרם לתאונה בה נפגע אדם, וחבל בו חבלות של ממש.

על המערער הוטל עונש של פסילה בפועל לתקופה בת 6 חודשים, ופסילה ע"ת של 3 חודשים למשך 3 שנים.

א. פתח-דבר

אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתאריך 15.8.03 בסמוך לשעה 07:30 נהג המערער בגי'פ מסוג מיצובישי בכביש פנימי בכפר נטר, ממערב למזרח.

ממול המערער, בנתיב נסיעתו נסע טרקטור שופל שחסם את נתיב נסיעת הגי'פ.

המערער החל בעקיפת הטרקטור, ובהיותו במקביל לו, הבחין בכלי רכב הנוסעים בנתיב אליו עבר, ועל כן חזר לנתיב הימני. עם שובו לנתיב הימני פגע בגנרטור שהיה מוצב על הכביש, וכן בעובד שישב על הכביש, כשלטענתו, הגנרטור שנפל פגע בעובד.

כתוצאה מהתאונה נחבל העובד בראשו, וכן נגרמו לו שברים בצלעות וחבלה ריאתית.

העובד אושפז במח' הנוירוכיררורגית בתאריך 15.9.03 ועד  21.8.03.

מוסכם על הצדדים, כי עקב עקומה המצויה בכיוון נסיעת המערער, שדה הראיה שהיה לו לא איפשר לו להבחין בכלי רכב שהגיעו מאחורי העיקול.

ב"כ המערער גורס, כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת, ומשיצא מרשו לעקיפה לא יכול היה "לברוח" לצדדים, שכן במקום התאונה אין שוליים.

עוד לדבריו, לו המשיך מרשו בנסיעה בנתיב בו נסע מבלי לעקוף את הטרקטור, היה הטרקטור פוגע בו חזיתית, מאחר שנהגו לא היה מרוכז בנסיעתו, ושמע מוסיקה בקול מחריש אוזניים.

ב. דיון

כאמור, לא היתה מחלוקת עובדתית בדבר התרחשות התאונה ותוצאותיה, וכן באשר לתוואי הדרך, ובית משפט קמא התמקד בשאלת הרשלנות אותה קבע עפ"י תיאור הנאשם את אשר התרחש.

בית משפט קמא ציין את רשלנותם הרבה של האחראים על ביצוע העבודות במקום בתאונה, בכך שלא הציבו שילוט מתאים שיזהיר את המשתמשים בדרך, נוכח העבודה המתבצעת במקום.

כמו-כן קבע, כי נהג הטרקטור התרשל בכך שנהג בניגוד לכיוון התנועה, ולא נעזר במכוון שיעצור את התנועה כל אימת שהדבר נדרש ו/או יזהיר את כלי הרכב הבאים מהכיוון הנגדי.

עוד נקבע, כי היתה לנפגע רשלנות תורמת, בכך שעבד בתוככי נתיב הנסיעה, מבלי לנקוט באמצעי זהירות.

על אף כל האמור לעיל קבע בית משפט קמא, כי המערער נהג בקלות ראש, ותוך עצימת עיניים לסכנה הפוטנציאלית, וכן ציין, כי אלמלא הרשלנות התורמת של הגורמים המוזכרים לעיל, אזי בשל פציעתו החמורה של העובד, היה מורה על פסילת רישיון המערער לשנים רבות.

לאחר שמותב זה העיר הערותיו לעניין הענישה הראוייה, ויתר ב"כ המארער על טענותיו כנגד גזר-הדין, והותיר את עירעורו על הכרעת-הדין בלבד.