פסק-דין בתיק עפ 71143/03

1.      המערער הורשע בבית משפט לתעבורה (כבוד השופט ש. איזקסון), בעבירה בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, בשל נסיעה במהירות 150 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש בלבד.
בגין עבירה זו הוטלו עליו העונשים באים:
                             קנס בסך 1200 ש"ח.
                             חודשיים פסילת רישיון נהיגה על תנאי למשך שנתיים.

הערעור הוא על ההרשעה.

2.      בית משפט קמא ביסס את הרשעתו של המערער על שניים: א) עדותו של עורך דו"ח התנועה העד רס"ל אופיר אברמוביץ (להלן: "השוטר"), שהעיד כי מדד את מהירות הנסיעה של המערער באמצעות מכשיר הממל"ז. ב)  על כך שהמערער לא העלה גירסה אחרת לזו של השוטר.

3.      הערעור מתבסס על שתי טענות מרכזיות:
האחת, כי בית משפט קמא התעלם מכך שהמערער העלה גירסה שונה מזו של השוטר. גרסתו בבית המשפט הייתה כי נסע במקביל לרכב אחר שהיה לימינו, וכי רכב זה עצר אף הוא להוראת השוטר ושוחרר על ידו.
השנייה, כי עד התביעה אינו אמין. טענה זו מבוססת על כך שבמהלך העדות בפני בית משפט קמא השוטר העיד כי בסיום בדיקת התצוגה במכשיר הממל"ז מופיעות האותיות TT במכשיר. לעומת זאת, בעדותו ב- 7.4.04 בתיק אחר, הוא העיד כי האותיות אינן מופיעות בסיום בדיקת התצוגה, אלא לאחר לחיצת הכפתור המיועד לבדיקת התיאום. חוסר המהימנות בעניין הפעלת המכשיר משליך לשיטת המערער גם על אמינותו בעניין אי קיומו של הרכב הנוסף.

4.      לעניין הגירסה - מעיון בפרוטוקול עולה כי המערער בעדותו בפני בית משפט קמא, הציג גירסה שונה מזו של השוטר, לפיה הוא נסע במקביל לרכב נוסף. בחקירתו הנגדית (עמוד 7 לפרוטוקול) הוא ציין כדלקמן:

"לפני נסעה מכונית ב.אמ.ו. זוכר שהייתה בצבע ירוק, מהדגמים החדשים. שנינו נסענו באותה מהירות פחות או יותר. ניראה לי שהיא נסעה יותר מהר ממני כי היא נסעה לפני, יכול להיות שהיא נסעה מהר ממני. יצאתי לעקיפה, יכול להיות שנסעתי במהירות שמעל 90 קמ"ש. אם יוצאים לעקיפה מותר לנסוע במהירות גבוהה יותר... אני והב.אמ.ו. נסענו במקביל....לא הספקתי לסיים את העקיפה כי השוטר עצר אותנו באמצע. כשראיתי את השוטר בפעם הראשונה הייתי במקביל לב.אמ.ו.  לא יכול להיות שהרכב שלי הקדים את הב.אמ.ו., עובדה שהוא עצר את שנינו ביחד ...אני לא יודע באיזו מהירות נסעתי."

לעומת זאת השוטר שנשאל לגבי טענה זו של המערער, הכחיש אותה מפורשות בעדותו בחקירה הנגדית בפני בית משפט קמא, וקבע כי רכבו של הנאשם היה בודד בדרך. לדבריו:

"ש. אמרת לאור הכתוב בדוח שהוא היה בודד בקטע המדידה.
ת. נכון.
ש. אומר לי הנאשם כל הזמן, שהוא היה לאורך דרך די ארוכה עד שראה אותך בעקיפה של מכונית ב.אמ.ו. הוא משקר?
ת. הוא הגיע בנתיב שני מימין כשהוא בודד בקטע המדידה. אתה קורא לו שקרן, אני אומר שהוא היה בודד.
ש. הוא אומר שהוא היה בעקיפה של רכב ב.אמ.ו. שהיה בנתיב הראשון מימין.
ת. הוא היה בודד." (עמוד 4 לפרוטוקול)

5.      מאידך, המערער לא הציג כל גירסה בדבר מהירות נסיעתו, למעט טענתו כי בזמן עקיפה מותר לעבור את המהירות המותרת. למעשה עולה כי עיקר גרסתו הוא כי אינו יודע את מהירות נסיעתו. מכאן, שלעניין מהירות הנסיעה אכן אין למערער גירסה אחרת משלו. קיים בפנינו רק  הניסיון של בא כוחו לערער את עדות השוטר.