פסק-דין בתיק עפ 70934/07

השופט ז' המר, סג"נ - אב"ד:

1.         ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום כפר-סבא (כב' השופט ח' פדר, סג"נ) בת"פ 2789/03.

על המערער הוטל צו מבחן בגזר-דין מיום 22.6.04 (להלן: גזר הדין המקורי). בית המשפט החליט ביום 16.1.07 להפקיע את צו המבחן (ב"ש 4860/06, להלן: החלטת ההפקעה) וגזר מחדש את דינו של המערער,  ביום 18.3.07 (להלן: גזר הדין החדש).

כתב האישום ייחס למערער שתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג - 1973. נטען, כי בשתי הזדמנויות נצפה המערער על-ידי שוטר כשהוא משליך שקיות ניילון המכילות הרואין (באישום הראשון במשקל 3.38 גרם, באישום השני במשקל 2.53 גרם מחולק ל- 10 מנות).

גזר הדין החדש

2.         בגזר הדין החדש הוטלו על המערער העונשים הבאים: 12 חודשי-מאסר בפועל, 12 חודשי-מאסר מותנה (בקשר לעבירות סמים מסוג פשע), 6 חודשי-מאסר מותנה (בקשר לעבירות סמים מסוג עוון).

כן הופעלו 2 מאסרים מותנים (בני 12 חודשים ו- 10 חודשים) בחופף ובמצטבר (כך שירצה 20 חודשי-מאסר בפועל).

תקופת המאסר בפועל שהוטלה בתיק זה (12) ותקופות המאסר המותנה שהופעלו (20), ירוצו בחופף ובמצטבר כך שעל המערער לרצות בסך הכל 24 חודשי-מאסר בפועל.

הערעור

3.         לטענת המערער, גזר הדין החדש ניתן בחוסר סמכות. לחלופין נטען, כי העונשים שנקבעו בו חורגים לחומרה.

השתלשלות ההליכים בבית-משפט קמא

4.                א.      טרם מתן גזר הדין המקורי, נתקבל בעניינו של המערער תסקיר חיובי, מיום 20.6.04. נוכח האמור בתסקיר, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו יודה המערער בעובדות כתב האישום, יועמד בפיקוח שירות המבחן ויוארכו המאסרים המותנים שהיו תלויים ועומדים נגדו (12 חודשים בת"פ (שלום כפר-סבא) 1973/00; 10 חודשים בת"פ (שלום בית-שאן) 597/97). בית-משפט קמא אימץ הסדר זה ועל המערער הוטל צו פיקוח סמים "טהור" למשך 24 חודשים מיום גזר הדין, 22.6.04, וכן חודשו המאסרים המותנים למשך שנתיים נוספות;

ב.                  בתסקיר מיום 21.3.06 (ב"ש 2757/06 נפתח ביום 26.3.06, בתוך תקופת המבחן) ביקש שירות המבחן לדון מחדש בעניינו של המערער. שירות המבחן מתאר בתסקיר את שיתוף הפעולה של המערער עם השירות, ואת הטיפול שעבר בקהילה הטיפולית "אלפטאם" בטייבה. במהלך חודש נובמבר 2005 ניתק המערער קשר עם השירות. שירות המבחן ניסה לחדש את הקשר טלפונית גם באמצעות המשפחה, אולם ללא הצלחה. בשל הערכה כי הוא מצוי בסכנת הידרדרות, ביקש שירות המבחן לקיים בדחיפות דיון חדש בעניינו " שיסייע לעומר לגייס כוחות לחידוש הקשר עמנו וקבלת עזרה במצבו";

ג.                   בדיון בבקשה זו, ביום 28.6.06 (מס' ימים לאחר תום תקופת המבחן), ביקשה ב"כ התביעה להפקיע את צו המבחן. ב"כ המערער ביקשה לקבל את עמדת שירות המבחן לגבי בקשת ההפקעה. בית המשפט קבע כי לישיבה הנדחית תתקבל תגובתו של שירות המבחן לבקשת התביעה להפקעת הצו;

ד.                  בעקבות החלטת בית המשפט, הגיש שירות המבחן תסקיר נושא תאריך 20.8.06, ובו נאמר, כי באחרונה הובהר שהמערער הסתבך בעבירה נוספת והוטלו עליו תנאים מגבילים. לאחר חידוש הדיונים בעניינו, יצר עמם קשר, ומסר כי בשל אי-הבנה - מחד, ואחר כך בשל מעצרו, לא הגיע לשיחות ולא מסר בדיקת שתן שהתבקש למסור: " להערכתנו טשטש קשייו ובעיותיו וניתן היה להתרשם כי בתקופה זו חלה נסיגה במצבו. בשיחה טלפונית זו נקבעה עמו פגישה אליה הוא לא הגיע. נוכח האמור, אין אנו רואים מקום למעורבות טיפולית בעניינו".

ה.                 בדיון מיום 12.12.06 טען הסנגור, כי לא הוגשה בקשה להפקעת הצו על-ידי שירות המבחן, וכי לקצינת המבחן אין כיום עמדה בנוגע להפקעת הצו. בית המשפט קבע בהחלטתו: " קצינת המבחן לא יכלה ליתן מענה לטענה שהעלה הסנגור. על כן, הבקשה להפקעת צו המבחן נמחקת בזה. לפי הצורך, שירות המבחן יגבש עמדה בתיאום עם שירות המבחן" (כך במקור - ז' ה').

ו.                   באותו היום, 12.12.06, הוגש בשנית התסקיר מיום 20.8.06 (ב"ש 4860/06), כאשר בכותרתו הוסף בכתב-יד: "בקשה להפקעת צו מבחן". ובסופו, אף זאת בכתב-יד: " בנוסף, היות ואינו עומד בתנאי המבחן, אנו מבקשים להפקיע את צו המבחן" (חתום 12.12.06 ב/נועה).

ז.                   ביום 14.1.07, יומיים לפני הדיון שנקבע ב- 16.1.07, הגיש שירות המבחן בקשה נוספת, מסודרת ומודפסת וחתומה כדת וכדין - להפקעת צו המבחן, ובה נאמר:  " לאור העובדה כי צו המבחן שהוטל על עומר ואשר תוקפו הסתיים במהלך חודש יוני 2006, אי קיום צו המבחן וחזרה למעורבות פלילית, אנו פונים לכבוד בית המשפט להפקעת צו המבחן שהוטל עליו". בקשה זו לא אוזכרה בהודעת הערעור.

ח.                 ביום 16.1.07 התקיים דיון בב"ש 4860/06. ב"כ התביעה ביקשה להפקיע את צו המבחן. קצינת המבחן ציינה " זו בקשתנו". ב"כ הנאשם: " אין התנגדות להפקעה". בית המשפט הורה על הפקעת צו המבחן. ב"כ התביעה ביקשה לחזור ולדון מחדש בתיק המקורי ולטעון לעונש. לעניין העובדות הנוגעות להפרה, ביקשה להסתמך על האמור בתסקירי שירות המבחן. ב"כ המערער התנגד לקיום הטיעונים לעונש, כאשר, לדבריו, אין בקשה כתובה לגזירת הדין לפי ס' 20 לפקודה. בית המשפט דחה את בקשת הסנגור שלא לקיים טיעונים לעונש ואת בקשתו להעיד את קצין המבחן, בציינו כי העובדות עולות בבירור מהתסקירים ומדברי קצינת המבחן לפרוטוקול.

ט.                 ביום 18.3.07 נגזר-דינו בשנית, ועל גזר-דין זה הוגש הערעור דנן.

5.         במהלך שמיעת הערעור לפנינו, העליתי לפני ב"כ הצדדים מספר שאלות משפטיות, שנראו לי אז רלוונטיות. אולם, בדיעבד, לאחר שעיינתי שוב במכלול החומר, בתשובת המדינה ובתגובתה של ב"כ המערער, הגעתי למסקנה שרוב השאלות אינן רלוונטיות להכרעה בערעור. אתייחס, איפוא, לנימוקי הערעור ולנושאים המשפטיים המחייבים, לדעתי, התייחסות.

הפקעת צו המבחן

6.         לטענת המערער, שגה בית המשפט משהורה על הפקעת צו המבחן, שעה שהבקשה להפקעת צו המבחן לא נכתבה ולא נחתמה על-ידי קצין מבחן. הבקשה אינה חתומה על-ידי קצין המבחן, המפקח על המערער (בהתאם להוראות סעיף 25 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט -1696 (להלן: הפקודה)), אלא על-ידי אלמונית בשם "נועה" ללא ציון תפקיד, והוספה בכתב-יד על-גבי התסקיר מיום 20.8.06.