פסק-דין בתיק עפ 70906/04

השופט ז' המר :

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בנתניה (כב' השופט י' הלוי), בת"ד 20350/01, בו הורשע המערער בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה על-פי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יחד עם סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1971  (להלן: פקודת התעבורה).

תיאור האירוע - העובדות המוסכמות :

2. המערער נהג ביום קרות האירוע, 20/07/01, במשאית מסוג IVECO שמספרה 00-797-40 (להלן: המשאית), השייכת לחברת "י.א.ר שירותי גרירה בע"מ". החברה קשורה עם עיריית נתניה בחוזה לפיו היא מספקת לעירייה שירותי גרירה של כלי רכב החונים בניגוד לחוקי העזר העירוניים. על המשאית מותקנת מערכת להעמסת כלי רכב, ובה זרוע קדמית וזרוע אחורית המשמשות להעלאת הרכב החונה על גב המשאית (להלן: זרוע קדמית / אחורית, או בלשון העדים: קלשון או מזלג).

3. בצהרי אותו יום, יום שישי, העמיס המערער, בחניון החברה, מכונית פרטית מסוג פולקסווגן, ויחד עם הפקידה העובדת בחניון, הגב' זהבה פרטוש, ועם הפקח אלעד אייזיק, החל לנסוע ברחוב המלאכה לכיוון צפון. לאחר כ-500 מטרים של נסיעה, פגעה הזרוע האחורית באייל חולי ז"ל (להלן: המנוח), שעמד אותה שעה ליד דלת הנהג של רכבו. הרכב חנה כשחזיתו בכיוון דרום ובצמוד לשפה המערבית של הרחוב, היינו: מצד שמאל של המשאית על-פי כיוון נסיעתה. המנוח נגרר כ-8 מטר בכיוון נסיעת המשאית, הוטח אל הכביש ונפטר במקום.

4. המערער לא ראה את התאונה עצמה, אלא הרגיש מכה שגרמה לטלטלה במשאית, וראה את הרכב המועמס זז על המתקן. לכן עצר את המשאית, כ-50 מטר צפונית למקום התאונה וירד ממנה. אז הבחין כי הזרוע האחורית בולטת שמאלה, מחוץ למסגרת המשאית, למרחק של כמטר. הוא הבחין גם בהתקהלות של אנשים סביב המנוח והבין שזה נפגע מהזרוע הבולטת של המשאית.

5. אין מחלקות כי המנוח נפגע ונפטר כתוצאה מהפגיעה של זרוע המשאית.

המחלוקת

6. השאלה העיקרית שבמחלוקת היתה מתי וכיצד יצאה הזרוע האחורית ממקומה והגיעה למצב בו חרגה שמאלה, כמטר מעבר לדפנות המשאית?

א.      לטענת המשיבה, הדבר קרה כבר בשלב העמסת רכב הפולקסווגן בחניון, ולפני שהחל המערער בנסיעה, ולמעשה לכל אורך הנסיעה עד לפגיעה (כ-500 מטר), בלטה הזרוע האחורית החוצה, מצד שמאל של המשאית. על כן, בין היתר, מייחסת המשיבה למערער רשלנות, משום שנהג את המשאית באופן המסכן את האנשים הקרובים לה (סעיף 10ב לכתב האישום).

ב.      המערער מצדו טוען, כי הזרוע האחורית יצאה לכיוון שמאל במהלך הנסיעה, זמן קצר ביותר עובר לפגיעה במנוח. הוא העיד כי העמיס את רכב הפולקסווגן בחניון כשהרכב מימין למשאית. זאת עשה כשהוא נמצא בתוך תא הנהג. לאחר מכן ירד מהמשאית ועשה סיבוב רגלי מסביב לה, לוודא שהכל בסדר, וכן בדק זאת שוב דרך המראות לפני שנסע (סעיף 64 להכרעת הדין קמא). בשלב זה, כשיצא מהחניון והחל בנסיעה, הזרוע היתה במקומה בתוך מסגרת המשאית, ונראה כי השתחררה שמאלה במהלך הנסיעה ושלא בשליטתו.

בית משפט קמא דחה את גירסתו של המערער על כל פרטיה.

המערער גם העלה מספר הסברים ליציאת הזרוע האחורית, אשר נדחו אחד לאחד על-ידי בית משפט קמא. אציין כבר עתה שהסברים אלו לא נתמכו בראיות שיש בהן די לאישושם.

בליטת הזרוע החל מהעמסת הפולקסווגן

7. לטענת המערער לא יתכן שהזרוע האחורית בלטה כבר בעת יציאתו מהמגרש, עקב העמסה לקויה של הפולקסווגן, היות והפקידה זהבה פרטוש, שהעידה כעדת הגנה, עמדה לשמאל המשאית, בעת יציאתה מן החניון, על-מנת לחסום את העינית של השער החשמלי של החניון, כדי לאפשר למערער לעבור בו עם המשאית מבלי שייסגר. כיוון שכך, אילו בלטה הזרוע, הייתה זהבה נפגעת ממנה, או למצער הייתה מבחינה בה. בנוסף טען המערער כי בדק את הרכב טרם יציאה מהמגרש ווידא "שהכל בסדר".

8. בית משפט קמא בדק את גירסתו של המערער בהקשר זה, כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו ובעדות זהבה:

" ...וציינה (העדה זהבה פרטוש - ז' ה') כי חושבת שלפני שהנאשם נסע, עשה הנאשם סיבוב, מסביב למשאית. כבר אציין כי התרשמתי כי אין היא מוסרת דברים בטוחים כי עשה סיבוב מסביב למשאית לאחר העמסת הפולקסווגן וכן כבר אציין כי התרשמתי גם מדבריה האחרים כי אין מדובר בדברים המשקפים כהוויתם ואין מדובר בדברים מהימנים...ראיתי, שמעתי והתרשמתי מעדויות הנאשם והגב' זהבה והעדים הנוספים ומצאתי, כי עדויות של הנאשם והגב' זהבה הן מגמתיות ומתואמות ומכוונות והן לא מהימנות ואינן משקפות את שהתרחש באותו יום של התאונה. וכן כי יסודות אלה כבר היו בפעולותיהם בעת הניסוי שעשה עם המומחה שמטעם ההגנה [ואני כבר מציין כי אני קובע כי לא עמדה בזמן האירוע ליד השער]. הנני סבור כי מול עיני הגב' זהבה הייתה כוונה לסייע לנאשם ותוך שיודעת ומבינה וגם הוא יודע ומבין, מה יסייע לו ומה יפגע בו, ובהתאם לכך נמסרו הדברים" (סעיפים 74,79 להכרעת הדין).

9. כידוע, ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית ששמעה וראתה את העדים. למעלה מן הצורך אוסיף, כי אף לגופו של ענין מקובלת עלי מסקנת בית משפט קמא; כאמור, המערער מבסס את הטענה האמורה על כך שביצע סיבוב רגלי לאחר העמסת הפולקסווגן במגרש ועל כך שזהבה עמדה לשמאל המשאית כדי לחסום את העינית. בהודעתו הראשונה במשטרה (ת/1), שנגבתה כ-4 שעות לאחר האירוע הטראגי, לא ציין המערער כי בדק רגלית "שהכל בסדר" לאחר ההעמסה. את הבדיקה הזו ציין רק בפעם השלישית שזומן למשטרה, כחודש ועשרה ימים לאחר האירוע (ת/3).

10. לעניין הימצאות זהבה ליד השער, לא ברור כלל מדוע הייתה צריכה לחסום את העינית שכן היא בעצמה מעידה, כי: " כשהמשאית יוצאת מהמגרש השער לא נסגר עד שהמשאית יוצאת לגמרי, תלוי באיזה נקודה המשאית עומדת, אם היא עומדת לפני העינית אז השער לא נסגר עד שהמשאית חולפת על פני השער ועוזבת את העינית כל כולה. והעינית תתחיל לעבוד כשהמשאית תעזוב את המיתחם של השער ואז השער מתחיל להסגר באופן אוטומטי" (עמ' 72 שורה 1)

11.  זאת ועוד, לפי הנתונים שבעדותו של הבוחן ארז קפלן ובדו"ח המפורט שערך (ת/8), נראה על-פי הגיון פשוט, כי זמן הפתיחה של השער, כ-35 שניות (עמ' 21 שורה 14) - מספיק דיו לצורך מעבר המשאית גם מבלי שיהיה צורך לכסות את העינית ולעכב את סגירתו.