פסק-דין בתיק עפ 70836/04

בפנינו ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש השלום בראשל"צ בת.פ. 2760/00 מיום 18.4.04, שניתן על ידי כב' השופטת ליאורה ברודי, ס.נ., אשר אימץ הסדר טיעון בין הצדדים שכלל הסכמה לענין העונש,  והטיל על הנאשם 11 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, עונשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין, קנס בסכום של 1,500 ש"ח, ופיקוח קצין מבחן למשך שנה משחרורו ממאסר.

ואלה העובדות הצריכות לענין

המערער, שהיה כבן 19 בעת ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, הורשע על פי הודאתו בביצוע ארבע עבירות של סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, כמפורט להלן:

א)        בתאריך 19.2.03 מכר המערער, יחד עם אחרים, לסוכנת משטרתית, סם מסוכן מסוג קנאבוס, במשקל 125.46 גרם, תמורת 400 ש"ח.

ב)         בתאריך 22.1.03, מכר אחר "ריבוע" של סם מסוכן מסוג LSD, לסוכנת המשטרתית - והמערער קיבל את חלקו בתמורה.

ג)         בתאריך 2.1.03, מכר המערער, ביחד עם האחר, לסוכנת המשטרתית 20 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA. עשרה כדורים נמסרו לסוכנת מידי המערער, ועשרה כדורים נמסרו לה מידיו של האחר, תמורת סכום כולל של 900 ש"ח.

ד)         בתאריך 30.12.02 מכר המערער לסוכנת המשטרתית סם מסוג קנאבוס, במשקל 148.71 גרם, תמורת 400 ש"ח.

מדובר במערער צעיר, יליד 1983, שהיה כבן 19 במועד ביצוע העבירות, וטרם גוייס לצה"ל. הוא נעצר בגין ביצוע העבירות לאחר גיוסו, במהלך הטירונות, ושירותו הצבאי הופסק בעקבות הגשת כתב האישום נגדו.

הסדר הטיעון

הצדדים הגיעו, כאמור, להסדר טיעון, לפיו הוגש כתב אישום מתוקן, שבו הורשע המערער עפ"י הודאתו, והתקבל לגביו תסקיר מבחן, וזאת לאור גילו. ב"כ הצדדים הסכימו כי המשיבה תעתור לביהמ"ש להטיל עליו 11 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.

מתסקיר המבחן שהיה בפני בימ"ש קמא עלה, כי המערער החל להשתמש בסמים בגיל צעיר, והשימוש בסם הפך לחלק בלתי נפרד מאורח חייו. הוא עמד בקשר עם שלטונות הרווחה בעיר מגוריו, ואף הופנה  לטיפול ביחידה לנפגעי סמים. שירות המבחן ציין בתסקירו כי המערער תלה ציפיות בכך שהשירות הצבאי יסייע לו להיגמל מהשימוש בסמים, ולחזור לדרך הישר.

יצויין כי למערער לא היה כל עבר פלילי עובר לביצוע העבירות, הוא היה עצור במשך שבועיים, ולאחר מכן, ועד למתן גזר הדין, היה במעצר בית במשך 11 חודשים.

שירות המבחן המליץ בפני בימ"ש קמא שלא להטיל על המערער מאסר לריצוי  מאחורי סורג ובריח, שכן, להערכתו, הדבר עלול לפגוע בסיכויי שיקומו, ולאור עברו הנקי של המערער והאפקט המרתיע שהיה להליך המשפטי בעניינו. שירות המבחן המליץ להטיל על המערער תקופת מאסר בפועל שניתנת לריצוי בעבודות שירות.

לאחר שהתקבל תסקיר חיובי בענינו של המערער, הכולל כאמור, המלצה שלא להטיל עליו מאסר בפועל, ביקש בא כוחו דאז מביהמ"ש לאמץ את המלצת שירות המבחן על אף הסדר הטיעון, ולהטיל על המערער עונש של מאסר בפועל שניתן יהיה לרצותו בעבודות שרות.

ב"כ המשיבה התנגד לכך, ועתר לביהמ"ש לכבד את עיסקת הטיעון, בהדגישו שמדובר בעונש מוסכם, שעולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה.

עוד טען ב"כ המשיבה כי תסקיר המבחן לא גילה עובדות חדשות, שלא היו ידועות לצדדים בטרם הגיעו להסדר הטיעון.

בימ"ש קמא שקל את טיעוני הצדדים ואת המלצת שירות המבחן, אך החליט שאין מקום לסטות מהסדר הטיעון, כפי שביקש ממנו ב"כ המערער לעשות לאחר קבלת התסקיר, וכך כתב בגזר דינו:

"בפן העקרוני אני מסכימה עם ב"כ הנאשם כי ביהמ"ש אינו קשור בהסדר טיעון, ועל כן נתונה לבית - המשפט לגזור עונש חמור פחות מהמוצע באם השתכנע כי מן הראוי לעשות כן. לגופו של ענין, סבורני כי יש מקום לכבד את הסדר הטיעון.

אכן הוגש אודות הנאשם תסקיר חיובי, אך הוא אינו מגלה נסיבות חריגות או יוצאות דופן, המצדיקות סטיה מהסדר טיעון שנערך בשיקול דעת, תוך לקיחת כל השיקולים בחשבון".

עיכוב ביצוע עונש המאסר