פסק-דין בתיק עפ 7080/05

הנשיא י. פלפל:

1.         ערעור של המדינה כנגד גזר דינו של בית משפט השלום באילת (כב' השופט ש. שטיין) בת.פ. 1436/04 מתאריך 12.1.05, על פיו נידון המשיב בגין עשיית עסקה אחת בסם מסוכן מסוג הרואין והחזקת סם מסוכן מסוג הרואין לשימוש עצמי לעונש של 12 חודשי מאסר וכן להפעלה של שלושה מאסרים על תנאי כפי שיפורט להלן. כמו כן נידון המשיב לעונשי מאסר על תנאי.

2.         על פי כתב האישום שהוגש לבית משפט קמא המשיב עשה עסקה בסם מסוג הרואין בכך שקיבל מקונה סכום של מאה ש"ח בעבור שתי מנות סם מסוג הרואין במשקל כולל של 0.209 גרם נטו.

            על פי האישום השני החזיק המשיב שלא לשימוש עצמי סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.1791 גרם נטו.

3.         המשיב כפר בעובדות ובית המשפט שמע את ההוכחות ולבסוף הרשיע את המערער בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

4.         כאמור, בית המשפט קמא דן את המשיב ל-12 חודשי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו והפעיל מאסרים על תנאי כדלקמן:

            א. מאסר על תנאי שנגזר על המשיב ב-7.3.02 בת.פ. 2120/02 של בית משפט השלום באילת.

עיון בגליון ההרשעות הקודמות שהוגש לבית משפט השלום (ת/7) מגלה שחלה טעות במספר התיק שכן המספר הוא 2120/99 ולא 2120/02.

בתיק זה נידון המשיב ל-18 חודשי מאסר. 12 חודשים מאסר על תנאי ל-3 שנים שלא יעבור כל עבירה לפי פקודת הסמים שהיא בגדר פשע וכן לששה חודשי מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור עבירות לפי פקודת הסמים שאינן בגדר פשע ובנוסף לעוד 4 חודשי מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור עבירה של הפרת הוראה חוקית.

בית המשפט הפעיל את המאסרים המותנים הנ"ל, האחד של 12 חודשים והשני של ששה חודשים כאשר מחצית מהעונש של 12 חודשים ירצה המשיב באופן חופף למאסר על תנאי של 12 חודשים שהוטל עליו וחציו האחר - 6 חודשים יהיה במצטבר לעונש הנ"ל. את המאסר על תנאי של ששה חודשים הורה בית המשפט שהמשיב ירצה בחופף לעונש המאסר שהוטל עליו.

ב. מאסר על תנאי בת.פ. 1633/02 של בית משפט השלום באילת על פי גזר דין שניתן ביום 23.6.03 שבו נידון המשיב מאסר על תנאי  של חודשיים למשך שנתיים שלא יעבור כל עבירה על פקודת הסמים.

בית המשפט קמא החליט להפעיל באופן חופף את המאסר על תנאי הזה לעונש המאסר של 12 חודשים שהטיל על המשיב.

סך הכל הפעיל בית המשפט קמא ששה חודשים, שני חודשים ועוד ששה חודשים באופן חופף ועוד ששה חודשים באופן מצטבר, כך שבסך הכל על המשיב לרצות ביחד עם עונש המאסר של 12 חודש שהוטל עליו 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

5.         המערערת טוענת כי בית משפט השלום טעה בכך שדן את המשיב לעונש מאסר כולל של 18 חודשים בלבד, כולל הפעלת מאסרים על תנאי. לדעת המערערת זוהי הקלה מופלגת הגם שעברו הפלילי של המשיב מפליג למדי והוא ביצע את העבירה נשוא התיק שעליו נידון כאשר שני שלושה מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו.

            לחובת המשיב 32 הרשעות קודמות הכוללות עבירות רבות על פקודת הסמים המסוכנים וכן עבירות רבות נוספות.

6.         בית משפט קמא הורה לשירות המבחן להגיש תסקיר על המשיב ממנו עולה, כי המדובר באדם מבוגר, יליד 1948, אשר מכור שנים רבות לסמים ומבטא עייפות מאורח חייו. שירות המבחן אבחן אצל המשיב מוטיבציה לערוך תהליך של גמילה ושינוי. יחד עם זאת, הביע ספק "אם יוכל לעבור תהליך שיקום ושמירה על ניקיון לאחר סיום השלב של קהילה טיפולית, וזאת לאור כוחותיו המצומצמים והעדר מקורות תמיכה וליווי אשר יוכלו לסייע לו בשיקום חייו".

            מאחר ואף אחד מבני המשפחה של המשיב, כותבת קצינת המבחן "לא הציע את עצמו כמוכן לשאת בנטל הדאגה לעניינו של עמרם לקראת כניסה לקהילה מאחר ואנו בספק אם יוכל לשמור על נקיון מסמים לאורך זמן ולשקם את חייו בתום תקופת שהייתו בקהילה ללא גורמי תמיכה, בשלב זה נמנעים מהמלצה טיפולית בעניינו".

            בית משפט קמא ציין בגזר דינו, כי המערער הופנה מספר פעמים לטיפול גמילה מסמים אולם לא עמד בדרישות המוסדות בהם שהה.

7.         ב"כ המערערת הדגיש, ודבריו לא הוכחשו, כי בתיק הקודם שבו נידון המשיב הוא נידון על החזקת לא פחות מ-24 גרם הרואין, כמות שהיתה מחולקת ל-127 מנות, למבחן טהור, בכך ניתנה לו הזדמנות נדירה לחזור למוטב אלא שהוא לא שיתף פעולה בתוכניות הגמילה שהוצעו לו, כפי שפורט בתסקיר שירות המבחן שהוגש לבית משפט קמא ועל כן הופקע צו המבחן והמשיב נידון ל-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, כל זה לא מנע ממנו לבצע את העבירות נשוא התיק שבפנינו.