פסק-דין בתיק עפ 7070/06

ס. הנשיא נ. הנדל:

1.         לאחר שמיעת ראיות הורשע המשיב בביצוע שתי עבירות של איומים וזוכה מביצוע עבירות של פריצה לרכב, גניבה מרכב, והחזקת כלי פריצה. בית משפט השלום גזר עליו את העונשים הבאים: הפעלת מאסר מותנה של שמונה חודשים שהוארך כבר פעם אחת, חילוט התחייבות כספית בשיעור של 10,000 ש"ח, שנים עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה של איומים או ניסיון לאיומים, וחתימה על התחייבות בסך 20,000 ש"ח. שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין. בישיבה שהתקיימה בפנינו, הסכימה המדינה לחזור בה מהערעור על הזיכוי בעבירות הרכוש והסניגוריה הסכימה לחזור בה מהערעור על הרשעה בעבירות האיומים. עוד סוכם כי הערעור של המדינה על גזר הדין יתמקד בעונש המאסר בפועל שנגזר על המשיב כאשר המדינה סבורה שיש להחמיר במרכיב זה של העונש ואילו הסניגוריה בדעה שאין הצדקה לכך.

2.         על פי האמור בכתב האישום המתוקן המשיב נעצר בחשד שעבר את עבירות הרכוש שתוארו לעיל. בתחנת המשטרה איים המשיב על שוטר באומרו "אני אדאג להכניס אותך למח"ש כמו שדאגתי לשוטר ממתנ"א, ששלחתי לו בחורה לאחר שבדקתי באיזה משמרת הוא עובד שתעשה עבירות והוא יעצור אותה, ולאחר שהוא עצר אותה היא דאגה לקיים איתו יחסים כדי לבטל את הדו"חות ואני דחפתי לו מח"ש". בתכוף לכך איים המשיב על השוטר איום נוסף באומרו " אתה מסומן ביומן שלי באיקס".

            בגזר הדין של בית משפט קמא צוין שאין מנוס אלא להפעיל את המאסר על תנאי של שמונה חודשים הואיל וכבר הוארך פעם אחת. עם זאת ציין בית משפט קמא שלו הדבר היה נתון בידו היה מסתפק בהטלת עונש מאסר בפועל של שישה חודשים תוך מתן הזדמנות למשיב לרצות את עונשו במסגרת עבודות שירות בכפוף לחוות דעת הממונה. קצין מבחן שערך תסקיר מאסר המליץ על הארכת התנאי. ברם מוסכם, ובדין מוסכם, שתוצאה זו אינה אפשרית מבחינה משפטית. עוד תואר בתסקיר שהמשיב מפחית מאחריותו לביצוע העבירות וכן הסביר כי בעת החקירה היה שרוי במצב נפשי קשה ופעל מתוך התגוננות. בהמשך לכך מדגיש הסניגור שאל לנו לשכוח שהמשיב זוכה מעבירות הרכוש אשר בגינן נעצר ובמהלך המעצר והחקירה עבר את עבירות האיומים. התובעת שמה דגש על עברו הפלילי של המשיב וחומרת מעשיו.

3.         אכן הסניגור המלומד הצביע על נימוקים לקולא. אך סוגיה נפרדת היא האם היה על בית משפט להסתפק בעונש המינמלי שניתן היה לגזור בנסיבות הענין - הפעלת עונש המאסר המותנה לתקופה של שמונה חודשים. אף אם אקבל עמדת הסניגוריה שיש להתייחס לשני האיומים כאחד, הרי לא ניתן להתעלם מהקשר עבירת האיום.

            מילים הינן רבות כוח. באמצעותן ניתן להחמיא, לעודד, לקלל, להרוס ולפגוע בסדר הציבורי. חברה אלימה מאופיינת בריבוי של עבירות תקיפה ועבירות מילוליות - לרבות איום. אלימות עלולה להיות פיזית ומילולית. כמובן כמו בכל עבירה ישנו מדרג של חומרה בנסיבות ביצוע מעשי איום.

            בענייננו העובדה שבית משפט קמא נאלץ להפעיל מאסר על תנאי אינה כמובן רק נימוק לקולא אלא גם לחומרה. למשיב עבר פלילי עשיר. גיליון הרשעותיו הקודמות כולל שלושים וארבע רישומים לרבות עונשי מאסר בפועל. מהצד האחר הרשעתו האחרונה הינה משנת 2002 בה הוארך מאסר על תנאי שהוטל עליו משנת 1999. עובדות המקרה מצביעות על חומרה. אין לקבל את טענת הסניגור שלו מרשו היה מתוחכם יותר היה מתבטא באופן שאין בו עבירה. הקושי בהתנהגותו של המשיב הינה בפליליות מילותיו. הוא איים להגיש תלונת שווא נגד שוטר שעסק בעבודתו. נכון הוא שבסופו של יום זוכה המשיב מעבירות הרכוש, אך הדרך להוכיח את צדקתו אינה "בהלבשת תיק" על איש מרות. למשל החוק מאפשר פיצוי בגין מעצר שווא. נבהיר שאין כל בסיס לקבוע שהחוקר במקרה דנא פעל שלא כשורה. ככלל, אין קשר בין התוצאה המשפטית במשפט לבין התנהלות החקירה ע"י אנשי המשטרה. כך או כך, מחובתו של בית משפט להחמיר עם שוטר שאינו מקפיד על כל תו ותג של דרישות הדין, אך באותה מידה אין לאפשר מצב בו הוא חשוף לאיומים בשל מילוי תפקידו.

            הדבר לא יחשב תגלית אם יצוין שענישה אינה עניין של תחשיב קר שמנותק מהנסיבות הקונקרטיות אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. בראיה זו יש ממש בטענות הסניגור. עוד יש לשקלל בתוצאה את עמדת בית משפט קמא שלולא העונש המותנה כנראה תקופת המאסר שנגזרה על המשיב היתה קצרה יותר. מהצד האחר המשיב הוא אשר אחראי לכך שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, וקיים אינטרס ציבורי שמקרים כאלה לא ישנו.

4.         סוף דבר. היית מציע לחברי את התוצאה הבאה:

            הערעור של המדינה והערעור של המשיב על הכרעת הדין ימחקו בהסכמתם.

            הערעור של המדינה על קולת העונש יתקבל, בכך שבנוסף לעונשים שנגזרו על המשיב יתווסף עונש מאסר בפועל בגין המקרה לתקופה של שישה חודשים כאשר מחצית התקופה תרוצה במצטבר ומחציתה בחופף. התוצאה היא שיגזר על המשיב עונש מאסר בפועל לתקופה כוללת של אחד עשר חודש.

                                                                                                            נ. הנדל - ס. נשיא

הנשיא י. פלפל:

אני מסכים.

                                                                                                            ____________

                                                                                                            י. פלפל - נשיא

                                                                                                                   אב"ד

השופטת ר. יפה כ"ץ:

אני מסכימה.