פסק-דין בתיק עפ 70687/07

לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט לתעבורה- נתניה  (כב' השופטת בן יששכר - שוורץ) על המערער, לאחר  שהורשע, על פי הודאתו, בגין נהיגה בזמן פסילה - עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן " הפקודה"); נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה- עבירה בניגוד לסעיף 2 (א.) לפקודה. 

כתב הערעור מופנה כנגד חומרת העונש בלבד.

העונש שנגזר -

1.       חודשיים מאסר בפועל, הופעלו 6 חודשי מאסר על תנאי בתיק פל 1078/04 מיום 23.11.04 במצטבר.

2.       7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים-  התנאי הוא כי המערער לא יעבור עבירות לפי סעיף 10(א) לפקודה. (למקרה של פקיעת רשיון נהיגה מעל שנה) וסעיף 67 לפקודה.

3.       פסילת רישיון הנהיגה בפועל,  למשך 15 חודשים.

4.       הופעלה פסילה על תנאי בת 6 חודשים מתיק פל' 1078/04 מיום 23.11.04 במצטבר. סה"כ פסילה בפועל 21 חודשים.

5.       פסילת רישיון הנהיגה,  על תנאי לתקופה בת 6 חודשים, למשך 3 שנים.

לטענת ב"כ המערער , בכתב הערעור ובע"פ במהלך הדיון בפני,

ביום האירוע,  17.07.05, בשל נסיבות מיוחדות, נהג המערער בפסילה ורק-

  הזיז את רכבו של אחיו, מטרים ספורים בלבד, מאחר שחנה מול הסופרמרקט של השכן, והפריעו.

ביהמ"ש קמא לא נתן המשקל הראוי לנסיבות המיוחדות בהן בוצעה העבירה

לטענת ב"כ המערער -המערער לא נהג בפראות ובאופן מזלזל בחוק, אלא נקלע לסיטואציה מסויימת ובנסיבותיה החריגות "נאלץ" להזיז רכב אחיו מס' מטרים.

עוד נטען ע"י ב"כ המערער, כי חל עיקרון הענישה האינדבדואלית, ושומה היה על ביהמ"ש קמא ליתן משקל רב לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, כפי שפורטו על יד ב"כ במסגרת הטיעונים לעונש.

 בין היתר - נישואיו זמן קצר עובר למועד מתן גזר-הדין; קריסתו הכלכלית וחובותיו הכספיים הרבים; פעולותיו להסדרת חובותיו לרשויות; היותו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי.

לטענת ב"כ המשיבה,

 המערער נהג בזמן פסילה, כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד מעל ראשו. כ-8 חודשים בלבד לאחר שנידון לעבודות- שירות בגין עבירה דומה.

 כלל נסיבותיו האישיות של המערער נשקלו על ידי ביהמ"ש קמא בגזר דינו.

ולראיה- הוסיף רק חודשיים מעבר להפעלת המאסר המותנה.

ב"כ המשיבה תומך טיעוניו בע"פ 72085/04 יגאל מסמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם), שניתן על ידי מותב זה ביום 28.01.07.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות

1.                               ככלל, בית-משפט בערכאת ערעור יימנע מלהתערב בשיקול-דעתו של בית-משפט קמא, מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר-דינו. זאת גם אם בית-משפט היה פוסק אחרת. רק טעות, או חוסר-סבירות קיצוני, בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק התערבות של בית-המשפט של ערעור (ראה: ע"פ 3332/91 מדינת ישראל נ' יצחק סבג, פ"ד נו(1), 437).

2.                               פסיקת בית-המשפט העליון מורה כי יש לגזור עונשי מאסר בפועל ופסילה לתקופה ממושכת בגין עבירה של נהיגה בזמן פסילה. מפנה ל- ע"פ 324/88 אבראהים בן סולימאן אלאעסם נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(3), 728 ; ל- רע"פ 2016/02 אבראהים קנטארי נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(2), 116 ;וכן ל- רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 2487 , בו נידון מי שהורשע בעבירה של נהיגה בזמן פסילה למאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, מאסר על-תנאי לתקופה של 12 חודשים ופסילה בפועל לתקופה של 3 שנים.