פסק-דין בתיק עפ 70686/06

השופטת י' שבח:

בפנינו ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום ברחובות (כב'השופטת לבנה צבר) בת.פ. 21212/05 לפיו הורשע המערער בשתי עבירות של התפרצות בכוונה לבצע גניבה ובשתי עבירות גניבה ולפיו נדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל, להפעלת שני מאסרים על תנאי במצטבר ולמאסר על תנאי.

הערעור מופנה גם כנגד הכרעת הדין וגם כנגד גזר הדין.

כתב האישום

כתב האישום מייחס למערער שתי עבירות של התפרצות בכוונה לבצע גניבה ושתי עבירות גניבה אשר בוצעו ביום 29.8.05 בשעה 06:15 לערך. על פי הנטען באישום הראשון, התפרץ המערער לדירת משפחת סרוסי הנמצאת ברח' האלומות 43 ברחובות ונטל משם טלפון סלולרי, תעודת זיהוי, מסמכים אישיים, "דיסק-מן" וכן מכשיר MP3.

באישום השני נטען כי במועד הנזכר באישום הראשון, התפרץ המערער גם לדירת משפחת אביקזר, הנמצאת בשכנות לדירת משפחת סרוסי, ונטל משם תיק תפילין, מסמכים אישיים, טלפון סלולרי, מטען, וכן סך של 200 ש"ח במזומן.

במעשים המתוארים לעיל מייחסת המדינה למערער 2 עבירות של התפרצות בכוונה לבצע גניבה, לפי סעיף 410(ב)  לחוק העונשין,התשל"ז-1977(להלן:"חוק העונשין"), וכן 2 עבירות של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

הכרעת הדין

בהכרעת הדין מיום 15.1.06 הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בשני האישומים. בית המשפט קמא קיבל כמהימנה את גרסתו של יוהן סרוסי (להלן: " יוהן"), אשר זיהה את המערער, תוך שהוא מוצא לה חיזוקין בעדות אימו, הגב' עליזה סרוסי ובעדויות השוטרים שלכדו את המערער כשהוא מנסה למצוא מסתור בין השיחים. מנגד, דחה בית המשפט קמא את גרסתו של המערער, אשר נמצאה על ידו דמיונית, וזקף לחובתו  את המצאותו במקום, כמו גם את מציאת הרכוש הגנוב בנתיב הבריחה ובסמוך למקום לכידתו.

גזר הדין

נוכח עברו המכביד של המערער, אשר כלל הרשעות בתחומים שונים: עבירות רכוש,עבירות רכב, הפרת הוראה חוקית, בריחה ממשמורת חוקית, עבירות על פקודת הסמים וכן עבירות אלימות ונוכח העובדה שכבר ריצה בעבר מספר עונשי מאסר בפועל, מצא בית משפט קמא לנכון ליתן חשיבות יתר לחומרת העבירות ולשיקולי הגמול וההרתעה, אותם ביכר על פני נסיבותיו האישיות של המערער, וגזר עליו 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן הפעיל כנגדו שני מאסרים על תנאי בני 10 חודשים כל אחד - במצטבר, באופן שבסך הכל נגזרו על המערער 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר. כן הושת על המערער מאסר על תנאי של 12 חודשים לתקופה של 36 חודשים.

יצויין כי התקלה שנוצרה בעקבות הפעלת המאסרים על תנאי פעם נוספת בתיק אחר, הוסרה מסדר היום לאור זיכויו של המערער מעבירת הרכוש בתיק האחר, זיכוי שגרר עימו את ביטול העונש שבצידה של עבירה זו, כמו גם את הפעלת המאסרים על תנאי.

טיעוני המערער

את עיקר טיעונו ממקד המערער כנגד מסקנות בית משפט קמא אשר נסמכו בעיקר על עדותו של עד הראיה יוהן, אשר זיהה את המערער כאדם שביקר בדירת המשפחה, נמלט ממנה ונלכד בסופו של דבר לאחר שנצפה משליך מידו את שקית התפילין שנגנבה מבית משפחת אביקזר.

לטענתו, רצופה עדותו של יוהן סתירות פנימיות, כמו גם סתירות ביחס להודעתיו במשטרה, אותן ביקש להגיש במהלך הדיון בערעור במסגרת בקשה להגשת ראיה בהליך ערעור.

כן טוען המערער כי לא ניתן היה לחזק את עדותו של יוהן בעדותה של אמו, באשר זו לא ראתה כלל את פניו של האדם שפרץ לדירה, כי אם את גבו בלבד. עוד קובל המערער על מחדלי חקירה המתבטאים בעיקר באי עריכת מסדר זיהוי, באי עריכת בדיקות מז"פ ובאי חיפוש האופניים אשר על פי גירסת המערער הוחבאו על ידו בין השיחים.

המערער טוען כי יש לקבל את גרסתו לפיה רכב על אופניו ביום הארוע מביתו שבבאר יעקב לכיוון רמלה, ועצר במקום רק מפאת תקר שארע באופן. לשיטתו, החביא את האופניים היקרים בין השיחים, ומשביקש לצאת אל הכביש על מנת לעצור מונית שתביאנו למחוז חפצו, נתקל בשוטרים שעטו עליו ואף קיללו אותו, ומשכך, נמלט מפניהם ומצא מקלט בין השיחים.

למערער אף טרוניה כנגד גזר הדין המהווה לטעמו "עונש מופלג בחומרתו".

לדבריו, התעלם בית משפט קמא מילדותו הקשה, מעדותה של אימו החולה, מאחיו המוגבל, לו הוא דואג, ממצבו הכלכלי הקשה וכן מסבלם של ילדיו הפעוטים.