פסק-דין בתיק עפ 70443/07

המערער הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ג' רביד), בת"פ 9221/04, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של  נסיון תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה, עבירות על סעיפים 379 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וכן סעיף 380 לחוק.

כתב האישום מתעד תקיפה אלימה במיוחד שבה הותקף המתלונן על ידי מספר אנשים (עפ"י הנטען: המערער ואחרים) באמצעות לום ברזל בצורת צלב,  וכן בשלב מאוחר יותר על ידי מכות אגרוף ובעיטות.

אנו רואים להדגיש שמדובר בארוע בן שתי מערכות, כאשר במערכה הראשונה חבריו של המערער מנעו ממנו לתקוף את המתלונן. המתלונן ניסה לחזור לביתו ואז הוכה על ידי המערער וחבריו, והותקף, כאמור לעיל.

בית משפט קמא זיכה את המערער מתקיפת המתלונן באמצעות אותו "צלב", אולם קבע, כי המערער ניסה לתקוף את המתלונן  ולאחר מכן היכה ובעט בו. למתלונן נגרמו חבלות של ממש. משום כך, כאמור, הרשיע את המערער בעבירות שצויינו לעיל.

בטרם גזר הדין קיבל בית משפט קמא תסקיר שירות מבחן ביחס למערער. שירות המבחן המליץ להסתפק בענישה מרתיעה בהתחשב בהתרשמות החיובית מהמערער ובהעדר עבר פלילי קודם.

בית משפט קמא אימץ את המלצת שירות המבחן והטיל על המערער מאסר על תנאי למשך שישה חודשים וכן קנס ופיצוי למתלונן.

בית משפט קמא לא קיבל את עתירתו של המערער לבטל את ההרשעה ולסיים את ההליך בדרך של חיוב בשירות לתועלת הציבור.

הערעור שבפנינו הופנה מלכתחילה הן להכרעת הדין המרשיעה והן להחלטתו של בית המשפט שלא להעתר לבקשה לסיום ההליך ללא הרשעה.

בישיבה שהתקיימה בפנינו בתאריך 26.5.08 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, מכוחה חזר בו המערער מהערעור לענין הכרעת הדין, והצדדים הסכימו על הפניית המערער לקבלת תסקיר נוסף של שירות המבחן, כדי לבחון את שאלת אי-ההרשעה.

התביעה הודיעה כי תעמוד על הרשעתו של המערער חרף הסכמתה לקבלת התסקיר הנוסף.

היום מונח בפנינו תסקיר מיום 2.7.08 שבו ממליץ שירות המבחן להטיל על המערער צו של"צ ולבטל את הרשעתו.

בהסתמך על התסקיר ועל הטיעונים הנוספים שהעלה, שב הסניגור ועותר לביטול ההרשעה.

על אלה שם הסניגור את הדגש:

המערער זוכה, חלקית, מהעבירות שיוחסו לו. כאמור, החלק המחמיר של עובדות כתב האישום עניינו תקיפתו של המתלונן באמצעות אותו "צלב" וגרימת חבלות חמורות למתלונן. מענין זה זוכה המערער.

הארוע נושא כתב האישום הוא ארוע חריג בכל התנהלותו של המערער. לא לפני ואף לא אחרי ארוע זה, לא הסתבך המערער בפלילים.

שותפו של המערער, שהיה קטין בשעת מעשה,  עשה שירות לתועלת הציבור וכתב האישום נגדו, בבית משפט לנוער, נמחק.

דגש מיוחד הושם על חלוף הזמן. העבירה בתיק זה בוצעה בשנת 2001, כתב האישום הוגש בשנת 2004, ואנו מצויים היום בשנת 2008. בינתיים סיים המערער ללמוד, הוא משמש כטכנאי או תכנת של מחשבים, שירת שירות צבאי מלא, ובכל אורח-חייו מגולמת נורמטיביות.

ההרשעה מפריעה למערער לכל אורך הדרך כדי להשתלב בעבודה במקצוע אותו רכש לעצמו. המערער, כך על פי הנטען, נדרש מדי פעם להציג תעודת יושר והוא איננו יכול לעשות זאת בשל ההרשעה.

בשל כל הנימוקים הללו גם יחד עותר הסניגור, כאמור,לבטל את הרשעתו.