פסק-דין בתיק עפ 70380/07

השופטת י' שיצר :

1.         ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת ל' ברודי) בת"פ 4977/05, אשר הרשיע את המערער (על פי הודאתו) והגיע למסקנה כי אין לסיים את ההליך ללא הרשעה.

על כך הערעור שבפנינו.

2.         העבירות בהן הורשע המערער הן:

תקיפת בן זוג, עבירה על סעיף 380 בנסיבות סעיף 380(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין").

איומים, עבירה על סעיף 192 לחוק העונשין.

המעשים בגינם הורשע המערער מתייחסים לעבירות אלימות בתוך המשפחה:

בשנת 2003, בשתי הזדמנויות, קילל המערער את המתלוננת - אשתו ואיים עליה באומרו: " זה הסוף שלך".

בתאריך 3.4.04 בשעות אחר הצהריים בנוכחות הילדים ביקש מהמתלוננת לקיים יחסי-מין, משסרבה ונימקה בסיבות אישיות וכן שאינה מוכנה לעשות זאת מול עיני הילדים, תקף אותה, צבט אותה בירכיה, סטר לה ומשנסתה לקום מהמיטה אחז בחוזקה בפרקי ידיה, אח"כ תפס בזרועה עיקם אותה וכן איים עליה באומרו לה: " זה הסוף שלך".

המתלוננת אספה את ילדיה וברחה לבית הוריה.

על המערער נגזרו העונשים הבאים:

מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, אם יעבור בתוך 3 שנים עבירת אלימות כנגד גוף, וכן מאסר על תנאי למשך 3 חודשים אם יעבור בתוך 3 שנים עבירת איומים. כמו כן הוטלה עליו התחייבות בסך 1,500 ש"ח למשך 3 שנים.

3.         בית משפט קמא, לא נעתר כאמור לבקשת המערער לסיום ההליך ללא הרשעה. לאחר שדן בטיעוני הצדדים בהרחבה ציין כי הגיע לכלל מסקנה שבמקרה זה לא קיימות נסיבות חריגות או יוצאות דופן המצדיקות סיום ההליך ללא הרשעה וכי " במכלול השיקולים יש מקום להרשיע את הנאשם בדין כדי להרתיעו ולהציב לו גבולות".

הנימוקים שפירט בית משפט קמא כוללים את חומרת העבירות; כמו כן לא שוכנע בית המשפט למרות שהמערער נכנס לטיפול, כי אכן פגה המסוכנות להישנות התנהגות אלימה ועדיין קיימת מתיחות בין בני הזוג ותוקפנות מילולית.

אשר להשתלבות עתידית במעגל העבודה, צויין כי מצבו אינו שונה מנאשמים רבים המורשעים בדין.

4.         בערעור בפנינו חזרה ב"כ המערער וטענה את כל הטיעונים שהעלתה בפני בית משפט קמא. היא הדגישה שוב שפוטר מעבודתו במשטרה ולא מצליח להשתלב בעבודה בתחום הבטחון, המשפחה במצוקה והמערער נמצא בקשר עם שירות המבחן ונוטל חלק בקבוצת טיפולית בגברים אלימים כאשר כל אותו זמן הוא נמצא בביתו ולא נפתחו לו כל תיקים נוספים.

5.         בית משפט זה (במותב אחר) דחה את הדיון ולא בלי התלבטות, כדי לקבל תסקיר משלים ומעודכן משירות המבחן " שיתייחס גם לתפקוד הבינזוגי, לבעיות תעסוקה של המערער, לטיפול שעבר או שעובר המערער ולשאלת אי הרשעתו".

התסקירים שבפנינו היום מצביעים כי המערער השתתף בקבוצה טיפולית בשירות המבחן לגברים אלימים החל מינואר 2007 עד יולי 2007. התרשמות שרות המבחן הוא כי תהליך הטיפול תרם לו והוא רכש כלים להתנהגות חיובית וליכולתו לקחת אחריות על התנהגותו ולהבינה רבה יותר. שירות המבחן המליץ שלא להרשיעו תוך שהוא מציין כי " מדובר על עבירה ראשונה ויחידה".

6.         ב"כ המשיבה מתנגדת לביטול ההרשעה. היא מבהירה כי כאשר בוחנים את חומרת העבירה לא מדובר בתקיפה וסטירה בלבד. המעשים הם קשים בשל הנסיבות והרקע. כמו כן הטעם המרכזי הוא כי המערער לא הצליח להצביע על נזק בלתי פרופורציונלי שיגרם לו.