פסק-דין בתיק עפ 70364/04

א.         המשיבה היא הנדסאית בנין במקצועה, ובשנת 1999 עסקה באדריכלות ורישוי עסקים בראשון-לציון.

בכתב האישום שהוגש נגדה לבית-משפט השלום בראשון-לציון ואחר-כך הועבר לבית-משפט השלום בפתח-תקוה, טענה המדינה כי המשיבה הציעה שוחד למנהל אגף הפיקוח והסדר הציבורי בעיריית ראשון-לציון (להלן: המתלונן).

על-פי הנטען: המשיבה הגיעה למשרדיו של המתלונן כדי לדון עמו בתנאי קבלת רשיון להצבת שולחנות וכסאות בשטח ציבורי, עבור מסעדה מסויימת. המשיבה הוציאה מתיקה מעטפה פתוחה ובה שטרי-כסף והניחה אותה על שולחנו של המתלונן. היא אמרה לו שהיא מרוויחה ושגם הוא ירוויח.

המתלונן סרב לקחת את הכסף. לפני שעזבה את משרדו, שבה והציעה למתלונן את המעטפה, אך הוא סירב.

בית-משפט קמא (כב' השופטת ל' לב-און), זיכה את המשיבה לאחר שמיעת ראיות. על כך ערערה המדינה. בתאריך 17/07/03 התקבל ערעור המדינה, המשיבה הורשעה בעבירה של הצעת שוחד, עבירה לפי סעיף 294 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, והתיק הוחזר לבית-משפט קמא לשם שמיעת טיעונים וראיות לענין העונש ומתן גזר דין.

על גזר-דינו של בית-משפט קמא, ערערה שוב המדינה, וערעור זה הוא נושא פסק-דיננו זה.

השתלשלות עניינים זו מהווה את החלק הארי של גזר הדין וכפועל יוצא מכך מהווה נדבך מרכזי בטיעונה של המדינה בערעור הנוכחי, כפי שיובהר להלן.

בית-משפט קמא העמיד את המשיבה בפיקוח שירות המבחן למשך שנה וחייב אותה לבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות.

על ענישה זו מערערת המדינה.

ב.         שני ראשים בערעור המדינה:

1. בית-משפט קמא שקל שיקולים לא ראויים לענין העונש.

ביתר פירוט: בית-משפט קמא לא קיבל את הכרעתה של ערכאת הערעור באשר להרשעתה של המשיבה, וגזר את דינה של המשיבה תוך יציאה מנקודת הנחה כי הוא גוזר עונש על אדם חף מפשע.

נקודת מוצא זו הכתיבה את התייחסותו של בית-משפט קמא, והיא מוצאת ביטוי בכל נימוקי גזר הדין.

ועוד: בית-משפט קמא הביע דעתו כי ראוי היה שערכאת הערעור, שלא קיבלה דעתו לענין ההרשעה, תשלים את המלאכה, ותטיל את העונש.

בנסיבות שנוצרו, גזר הדין, אליבא דבית-משפט קמא, צריך " לאזן בין שיקולי ערכאת הערעור לבין שיקולי בית-משפט קמא".

ובמילים אחרות: גזר הדין צריך לשקף את ה" בעייתיות שבהכרעת הדין המרשיעה" (עמ' 164 לגזר הדין).

לטענת המדינה - לא אלה השיקולים שצריכים להילקח בחשבון לענין הענישה.

2. הראש השני - העונש בפני עצמו אינו הולם.

בית-משפט קמא ציין אמנם כי העונש הראוי בעבירת השוחד הוא מאסר, אלא שבמקרה הנוכחי, בנסיבות המצטברות הקשורות להשתלשלות הדברים המתוארת לעיל, ונסיבות אישיות של המשיבה ונסיבות העבירה - מצדיקות אמת מידה שונה.