פסק-דין בתיק עפ 70363/05

כתב האישום בתיק זה ייחס למערער 5 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד, עבירה על סעיף 117(א)(6) ביחד עם סעיף 67 לחוק מס ערך מוסף, ביחד עם תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. המערער עסק בהובלות והיה רשום כעוסק מורשה לצורך חוק המע"מ. כתב האישום עניינו הדוחות לחודשים אוגוסט, אוקטובר ודצמבר 2003 וכן אוגוסט 2002 ויוני 2003. לגבי שני הדוחות האחרונים, כתב האישום נוקב גם בסכומים שמדובר בהם (סכום המס ששולם באיחור). אנו רואים לציין כי מדובר בסכומים נמוכים יחסית.

בבימ"ש קמא הורשע המערער על סמך הודייתו. לאחר מכן התקיימו מספר ישיבות. בישיבת יום 6/2/2005 הודיע התובע לביהמ"ש כי למערער שישה דוחות נוספים שהוא לא הגיש. למערער הוצע לצרף גם דוחות אלה לתיק. המערער הסכים ובימ"ש קמא הרשיע אותו בהכרעת דין מתוקנת גם בהתייחס לדוחות אלה. בדיעבד, הרשעתו של המערער באותם שישה דוחות נוספים, מהווה טיעון מרכזי בדברי הסניגור בפנינו. לטענת הסניגור, לא היה מקום לפנות אל המערער ביום הדיון בצורה זו, המערער לא היה מיוצג, לא הבין בדיוק במה מדובר וגזר דינו ניתן באותו יום, ומשום כך גם לא ניתנה לו שהות לנסות להסיר את המחדלים בגין אותם דוחות נוספים.

בימ"ש קמא, כב' השופט ח' אפרתי, הטיל על המערער 7 חודשי מאסר בפועל וכן 7 חודשי מאסר על תנאי, כאשר את התנאי אמורה להפעיל כל עבירת מס, ללא הגבלה כלשהי. על תקופת המאסר בפועל וכן על המאסר על תנאי הגורף מלין הסניגור בפנינו.

לטענת הסניגור, בהתחשב בהיקף הכספי שמדובר בו, החמיר בימ"ש קמא עם המערער יתר על המידה. בהודעת הערעור סקר המערער את פסיקת בתי משפט השלום בנושא, תוך נסיון להמחיש כי אכן נורמת הענישה המקובלת איננה עולה בקנה אחד עם הענישה שהוטלה בתיק זה. עוד מלין הסניגור, כאמור, על צירופם של ששת הדוחות הנוספים. טיעון נוסף שהעלה הסניגור עניינו התייחסותו של בימ"ש קמא ל - 11 קנסות מנהליים שהיו בעברו של המערער. לדעת הסניגור, לא היה מן הראוי להחמיר עימו בשל נתון זה.

התביעה מפנה למשמעות עבירות המע"מ, הנזק שלהן, ומספר הדוחות שמדובר בהם בסה"כ בתיק זה.

התלבטנו באשר לתוצאה העונשית הראויה. לא מצאנו ממש בטיעונו של הסניגור באשר לכך שנגרם למערער עוול בצירופם של ששת הדוחות הנוספים. אכן, מן הראוי היה להגיש כתב אישום בנושא זה. יחד עם זאת, המערער רשאי היה לצרף את התיקים גם ללא כתב אישום, אין סיבה לפקפק בכך שהבין למה הוא מסכים, ובסופו של יום איננו סבורים כי נגרם לו עיוות דין. יחד עם זאת, אנו מתרשמים כי אכן מדובר בהיקף כספי לא גדול (של סכומי המע"מ). מהנסיבות שבפורטו בטיעונים לעונש נראה כי המערער, אכן מתחילה במצוקה כלכלית, בין היתר טען המערער כי עיקלו לו שני רכבים, גם זאת על ידי שלטונות המס. בימ"ש קמא לא התייחס בגזר הדין לנתון זה.

בהתחשב בכך אנו רואים לנכון לקצר במידת מה את תקופת המאסר ולהעמיד אותו על 6 חודשים במקום 7 חודשים, אותם יוכל המערער לרצות בעבודות שירות, אם יאשר הממונה על עבודות שירות כי הוא כשיר לריצוי המאסר בדרך זו.

אנו רואים עוד להתערב בנושא המאסר על תנאי. מקובלת עלינו טענתו של הסניגור כי לא היה מקום למאסר על תנאי באשר לכל עבירות המס. זהו ניסוח גורף שספק אם יש לו מקום. לפיכך אנו קובעים כי המאסר על תנאי יעמוד בעינו באשר לעבירות על פי חוק מע"מ והתקנות על פיו.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו בעינם.

אנו קובעים את התיק לדיון בפנינו, לצורך קבלת חוות דעת מעודכנת של הממונה על עבודות שירות לתאריך 5/6/06 שעה 08:30.

המזכירות תפנה לממונה על עבודות שירות, על מנת שימציא לנו חוות דעת עדכנית באשר לעבודה אותה יוכל המערער לבצע.

פרטי המערער: קדושי קהיר 24/8 חולון, טלפון 03-5013654

ניתן היום, כ' באדר, תשס"ו (20 במרץ 2006), במעמד הצדדים.

הילה קוז'וקרו