פסק-דין בתיק עפ 70263/06

השופטת י' שבח:

בפנינו שני ערעורים מאוחדים על פסק דינו של בית המשפט השלום ברחובות (כב' השופט ג' ברק) בת"פ 1647/03, הקובע כי המערער והמשיב עברו עבירה של הצעת שוחד, לפי סעיפים 291 + 294 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

המערער הורשע בעבירה זו ונדון ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, למאסר על תנאי ולקנס כספי, ואילו הרשעתו של המשיב בוטלה ונגזרו עליו 250 שעות של"צ וכן התחייבות להימנע מעבירה.

המערער בע"פ 70263/06 מערער הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, ואילו המדינה מערערת על אי הרשעת המשיב בע"פ 70147/06.

רקע עובדתי

המערער בע"פ 70263/06 (להלן: "המערער") שימש במועדים הרלוונטיים כמלווה בעל תפקיד בהוצאה לפועל והיה הבעלים של חברה לשירותים פרטיים בשם "דולפין".

המשיב בע"פ 70147/06 (להלן: "המשיב") עבד במועדים הרלוונטיים, אף כיום, כחוקר פרטי. בין השניים היתה היכרות מוקדמת.

במועד הרלוונטי היתה הגב' עופרה שכן טוב עובדת ציבור, מתוקף עבודתה כקלדנית שופט וכפקידה בלשכת ההוצאה לפועל בבית המשפט השלום באשקלון (להלן: "העובדת").

בשנת 2002 נהג המערער, מתוקף תפקידו כמלווה תפקיד בהוצאה לפועל, לבקר בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון.

כתב האישום

בכתב האישום נטען כי ביום 5.3.02 הציע המערער לעובדת הצעת שוחד שהתבטאה בתשלום 50 ש"ח בגין כל ידיעה שתמסור למשיב בדבר רשימת תיקים ארצית לחייבים, אשר תילקח מהמסוף הממוחשב של לשכת ההוצאה לפועל.

עוד נאמר בכתב האישום כי למחרת היום, ביום 6.3.02, התקשר המשיב לעובדת וחזר על הצעת השוחד שבאה מפי המערער, דהיינו: 50 ש"ח בגין כל ידיעה שתנפיק עבורו מתוך המידע הממוחשב של לשכת ההוצאה לפועל.

הכרעת הדין

הן המערער והן המשיב כפרו בעובדות כתב האישום, ומשכך התנהל הליך הוכחות.

בהכרעת הדין המפורטת והמנומקת קבע בית משפט קמא כי התביעה הרימה את נטל ההוכחה הן באשר לעובדות כתב האישום והן באשר לכוונה הפלילית הנדרשת על פי הדין. בית המשפט קמא קבע כי המערער והמשיב הכירו זה את זה, עבדו במשותף וחברו יחדיו בהצעת השוחד המשותפת.

בית המשפט קמא קיבל כמהימנה את עדותה של העובדת, אשר נתמכה בעדויותיהן של שתי הממונות עליה, כמו גם בפלטי שיחות הטלפון, אשר הוכיחו את קיומן של שיחות הטלפון מאת המערער והמשיב אל העובדת, ומנגד דחה את הכחשותיהם הגורפות של המערער והמשיב, אף את קו הגנתם לפיו העובדת היא זו שיזמה את השיחות והיא זו שדרשה את תשלום השוחד.

טיעוני המערער בע"פ 70263/06

המערער טוען כי בית משפט קמא לא התייחס לסתירות הרבות שנתגלו בפניו במהלך חקירת העדים, התעלם מהספק שעלה בכל הנוגע לאשמת המערער, אף התעלם ממחדלי חקירה ומעבודת משטרה רשלנית אשר פגעה ביכולתו להתגונן.

בעיקר יוצא המערער כנגד קבלת עדותה של העובדת, הגם שזו נראתה "תמוהה ומוזרה", כך לדבריו, גם בעיני הממונות עליה, ובמיוחד נוכח הוכחת הנתון לפיו נתנה העובדת  את מספר הטלפון שלה למערער. לטענתו, שגה בית משפט קמא משהתיר הגשתם של פלטי שיחות הטלפון, ואף לא נתן את המשקל הראוי לעובדה לפיה לא הוכחה מהותו של המידע אותו אמורה היתה העובדת לספק תמורת השוחד. המערער אף טוען כי העונש שהושת עליו, דהיינו, 6 חודשי עבודות שירות, מחמיר עמו יתר על המידה והוא עותר לעונש זהה לזה שהוטל על שותפו, המשיב.