פסק-דין בתיק עפ 7025/05

הנשיא י. פלפל:

1.         בפנינו ערעור של המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בקרית גת (כב' השופטת ט. חיימוביץ) בת.פ. 572/04 מתאריך 22.12.04, לפיו נידון המשיב לששה חודשי מאסר בפועל, להפעלת 12 חודשי מאסר על תנאי בת.פ. 1921/02 באופן מצטבר, ל-8 חודשי מאסר על תנאי ולפסילת רשיון נהיגה למשך שנה.

2.         המשיב הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהחזקת כחמישה גרם הרואין (חלק מהסם היה מחולק למנות וחלקו האחר בתפזורת), שלא לצריכה עצמית ובנסיון להשמדת ראיה בכך שבמסלול בריחתו של המשיב, בשעה שהגיעו שוטרים לדירתו, לקח סם מסוכן מסוג הרואין, בכמות שאינה ידועה בדיוק למערערת, רץ לעבר החלון שבדירה וזרק את הסם מהחלון.

3.         כתב האישום שהוגש בתיק זה היה נגד שני נאשמים, האחד גד אוחנה והשני המשיב. הסמים נתפסו בדירתו של אוחנה וכשהגיעו השוטרים לדירה שני הנאשמים ישבו ליד שולחן ואז המשיב השמיד חלק מן הסם. הסם שנשאר הוחזק על ידי שני הנאשמים - בצוותא חדא.

4.         מתוך גליון ההרשעות הקודמות ת/1א, של אוחנה, עולה שיש לו חמש הרשעות קודמות בעבירות של משיכת שיק ללא כיסוי, תקיפות, מספר עבירות של הפרת הוראה חוקית, מספר עבירות של התפרצויות, ועבירה אחת של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית משנת 1999. בית המשפט הביא, כדבריו, כשיקול לקולא את העובדה שעברו הפלילי של אוחנה, לדעתו, "אינו מכביד במיוחד ואת הודייתו המהירה והחיסכון בזמן שיפוטי".

            מאידך גיסא בית המשפט הביא בחשבון, לחובתו של אוחנה, שמדובר בכמות סם נכבדה וכי ההחזקה היתה שלא לשמוש עצמי אלא לצורך הפצת הסם ועל כן היא דנה את הנאשם הנ"ל ל-15 חודשי מאסר בפועל ובנוסף על כך למאסרים על תנאי.

5.         המערערת טוענת שבית המשפט הקל עם המשיב יתר על המידה באופן המצדיק התערבות של ערכאת הערעור. ביחוד סבורה המערערת שבית המשפט טעה בכך שדן את המשיב לששה חודשי מאסר בגין שתי עבירות חמורות שהוא ביצע הגם שהעבירות בוצעו זמן קצר לאחר שהוא שוחרר מהכלא. בית משפט קמא ציין אומנם כי המשיב חוזר מדי פעם לבצע עבירות חמורות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועבירות של שיבוש חקירה ולפיכך יש להחמיר עימו ולדון אותו לתקופת מאסר ממושכת, אך התוצאה לא משקפת את האמור הנ"ל.

            ב"כ המערערת ציינה בפנינו, כי המשיב שוחרר ממאסר בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ונסיון לשבש מהלכי משפט ב-28.12.03 ואת העבירה נשוא התיק שבפנינו הוא עבר כארבעה חודשים, בלבד, לאחר מכן.

            ב"כ המערערת סבורה, כי עברו של המשיב מלמד שעיסוקו הינו עיסוק קבוע בסם.

            עברו הפלילי של המשיב מכביד לאין שיעור ועולה בחומרתו כמה וכמה מונים על עברו הפלילי של אוחנה.

המשיב נשפט בסך הכל 25 פעמים והורשע במספר גדול ביותר של עבירות רכוש, נגד הסדר הציבורי, אלימות והחזקת סמים (חמש הרשעות).

6.         עו"ד מגד, ב"כ המערערת, הזכירה בסיכומיה, כי "השותף גד אוחנה היו לו בסך הכל 4 הרשעות קודמות (כאשר למשיב שלפנינו 25 הרשעות קודמות - י.פ.)... והוא קיבל 15 חודש (לעומת המשיב שבפנינו שקיבל עונש של ששה חודשי מאסר, והופעל מאסר על תנאי של 12 חודשים באופן מצטבר - י.פ.) מבלי שהיה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי".

            לדברי עו"ד מגד חומרת העבירות, הכמות הגדולה של הסם, עברו הפלילי העשיר של המשיב, ובמיוחד בעבירות סמים וחוסר הפרופורציה בין העונש שקיבל המשיב לבין העונש שקיבל אוחנה, מחייבים התערבות של ערכאת הערעור והחמרה בדינו של המשיב.

7.         עו"ד ברוש, ב"כ המשיב, מציינת שהתוצאה הסופית של גזר הדין, קרי הפעלת עונש מאסר על תנאי של 12 חודשים באופן מצטבר לעונש מאסר של 6 חודשים, מראה שהתוצאה היא שאין כאן חריגה לקולא.

8.         אומנם אוחנה הורשע, בנוסף לעבירות שבהן הורשע המשיב, גם בעבירה של השגת גבול ותקיפה סתם (בתיק שהוא ביקש לצרף לעניין העונש) אולם בשל כך, לדעתי, לא היה מקום לפער כל כך רציני וגדול בין תקופת המאסר שנגזרה על המשיב, שהיא תקופה קצרה באופן משמעותי, לבין תקופת המאסר שנגזרה על אוחנה, שכן עברו הפלילי של המשיב חמור לאין ערוך מעברו הפלילי של אוחנה, מספר העבירות על פקודת הסמים שעבר המשיב שבפנינו גדול ממספר העבירות על פקודת הסמים שעבר אוחנה, ויש להביא בחשבון גם, לחובת המשיב שבפנינו, שהוא כפר בעובדות והורשע רק לאחר שמיעת ראיות בעוד שאוחנה הודה בעובדות, מיד בהפתח המשפט, כך שהוא חסך מזמנו של בית המשפט והיה מקום להקל בדינו לעומת המשיב שבפנינו.

9.         בישיבה שהתקיימה בתאריך 14.9.05 ביקשה עו"ד ברוש, ב"כ המשיב לדחות את הדיון על מנת שבפני בית המשפט יונח תסקיר של שירות המבחן וזאת לאור העובדה שקצינת טיפול ושיקום בבית הסוהר שבו כלוא המשיב הביאה לידיעת בית המשפט, כי המשיב שולב במהלך המאסר הנוכחי במסגרת של גמילה מסמים בבית סוהר חרמון, בתאריך 5.1.05 ובמהלך הטיפול נתגלו בתפקודו וברמת שיתוף הפעולה מצידו חוסר עקביות, יחד עם זאת היא הודיעה לבית המשפט, כי במשך שהייתו במסגרת הטיפולית יבחן בשנית תפקודו וצויין כי במהלך הגמילה הוא הובא, פעמיים, בפני ועדת הערכה עקב הפרת הכללים במסגרת הטיפול הגמילתי.

            נעתרנו לבקשת הסניגור ובעקבות בקשתינו הוגש לנו תסקיר, מיום 27.9.05. בתסקיר נכתב כי "בשל מקום מאסרו ידרש זמן ממושך יותר לתאם פגישה עימו... ובמצב דברים זה, אין בידינו, לצערנו, להגיש לכב' בית המשפט תסקיר בעניינו".

            בישיבה האחרונה שהתקיימה ביום 28.9.05 שאלנו את ב"כ המשיב אם המשיב מעוניין בדחיה כדי ששירות המבחן יספיק להגיש תסקיר משלים אולם היא הודיעה לנו שהמשיב לא מעוניין בדחיה והוא מבקש שדינו יפסק לאלתר.

10.       גם אם היה מוגש תסקיר על המשיב והתסקיר היה חיובי לעילא ולעילא אני מסופק אם היה מקום לדחות את ערעור המדינה, שכן גם אם המשיב היה מוכיח שתפקודו, במהלך הגמילה, מעולה, עדיין אין מקור בשל כך לפטור אותו מעונש מאסר ממושך וזאת מן הסיבות הבאות: