פסק-דין בתיק עפ 70229/06

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט י' יצחק), בת"פ 4108/04, בו הורשע המערער בעבירה של שהיה בלתי חוקית בניגוד לסעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

על-פי האמור בכתב האישום שהה המערער בארץ שלא כחוק תקופה של כחודש. 

על המערער הוטל עונש של מאסר בפועל של 6 חודשים וכן מאסר על תנאי. כמו כן הפעיל בית משפט קמא 2 עונשי מאסר על תנאי שהיו ברי הפעלה, האחד של חודשיים והאחר של 5 חודשים. בית משפט קמא קבע כי כל עונשי המאסר ירוצו בחופף זה לזה, כך שבסך הכל על המערער לרצות 6 חודשי מאסר בפועל.

הערעור מופנה כנגד ההרשעה, לחילופין כנגד חומרת העונש ולחילופי חילופין אי ריצוי המאסר בעבודות שירות.

המערער לא כפר בכך שהוא שהה בארץ, אלא שטען כי השהיה היא כדין מכוח החלטתו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. משום מה נאלץ בית המשפט להזדקק למספר דחיות עד שהואילה ההגנה להגיש לבית המשפט את ההחלטה של בג"צ עליה היא סמכה את טענתה האמורה.

עיון בהחלטה מראה כי צדק בית משפט קמא כשקבע כי אין בהחלטת בג"צ משום אישור לטענה כי המערער שוהה בארץ כדין. באותה החלטה דחה בג"צ בקשה למתן צו ביניים למנוע את הרחקתו של המערער בהליכים מינהליים על פי חוק הכניסה לישראל. כל מה שאמר בג"צ הוא כי טרם ההרחקה, תינתן למערער שהות סבירה לפנות שנית לבית המשפט הגבוה לצדק. אין בהחלטה זו משום מתן הכשר לשהיה בארץ. בג"צ לא אסר על המערער לעזוב את הארץ מיוזמתו וכך היה חייב לעשות.

אשר על כן, הטענה כי שגה בית משפט קמא בהרשיעו את המערער בעבירה שיוחסה לו אין בה ממש והיא נדחית.

לענין העונש - כפי שאמרנו כבר, נגד המערער היו תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים, המצטברים יחדיו לשבעה חודשים. אחד המאסרים המותנים, של חמישה חודשים. בסופו של דבר הורה בית המשפט על חפיפת כל המאסרים. למעשה מדובר בעונש מופלג בקולתו בהתחשב בעובדה שלמערער שלוש הרשעות קודמות באותה עבירה ואת עבירתו הנוכחית ביצע כאשר עומדים ותלויים נגדו שני מאסרים מותנים.

הערעור על חומרת העונש נדחה אף הוא.

לעניין ריצוי המאסר בעבודות שירות - השתלשלות העניינים בבית משפט קמא היתה כדלקמן: לאחר מתן גזר הדין ביקש ב"כ המערער לאפשר את ריצוי המאסר בעבודות שירות. ב"כ המדינה השאירה בקשה זו לשיקול דעת בית המשפט, ובית המשפט אכן הורה להפנות את המערער אל הממונה על עבודות שירות אשר הודיע לבית המשפט כי על פי חוות דעת של היועצת המשפטית של שירות בתי הסוהר, לא ניתן להטיל עבודות שירות על שוהה בלתי חוקי.

עלינו לומר כי הופתענו מעמדת המדינה בבית משפט קמא, ואף יותר מכך הופתענו מהחלטת בית משפט קמא להפנות את המערער אל הממונה על עבודות שירות; שהרי ברור כי במהלך ריצוי עבודות השירות, על המערער, השוהה בארץ שלא כחוק, להמשיך ולשהות בארץ, לא רק בשעות עבודתו אלא גם לאחר מכן וללון בה.

בית המשפט איננו מוסמך לתת היתר שהיה בארץ למי שנכנס שלא כדין ואף איננו מוסמך לתת היתר לעבודה לשוהה בלתי חוקי, שעל כן החלטת בית המשפט היתה שגויה בעליל.

אשר על כן אנו דוחים גם את הבקשה לריצוי המאסר בעבודות שירות.

ניתן היום, כ"ו בטבת תשס"ז (16 בינואר 2007), במעמד הצדדים.