פסק-דין בתיק עפ 70079/06

1.         המערער הורשע עפ"י הודאתו, שבאה במסגרת הסדר טיעון, שמתייחס גם לענין העונש בעברות של סחר בסם מסוכן (מכירת חצי ק"ג קנבוס למנשה וייצמן), והחזקת 1.032 ק"ג קנבוס שלא לצריכה עצמית שנתפסו בתחנת דלק, נשוא ת.פ. 1624/05 (בימ"ש השלום בראשל"צ), ונידון ל- 7.5 חודשי מאסר בפועל (שריצויים עוכב עד מתן פס"ד זה), 10 חודשי מאסר ע"ת שלא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים משחרורו עבירת סמים מסוג פשע, 4 חודשי מאסר ע"ת שלא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים משחרורו עבירת סמים מסוג עוון, ותשלום קנס בסכום של 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

הערעור מופנה כלפי חומרת עונש המאסר בפועל.

ההליך בבימ"ש קמא

2.         ביום 30.6.0 הודיעו ב"כ הצדדים לביהמ"ש קמא כי הגיעו להסדר טיעון לפיו המערער יורשע עפ"י הודאתו בעבירות הנ"ל המפורטות בכתב האישום מתוקן, המשיבה תעתור לעונש מאסר בפועל של 9 חודשים, מאסר ע"ת וקנס, והסניגור יהיה רשאי לטעון להטלת 6 חודשי מאסר, שניתן יהיה לרצותם בעבודות שרות. כמו כן הוסכם על הצדדים כי יתקבל תסקיר מבחן לגבי המערער.

ב"כ המאשימה הצהיר שלאחר קבלת התסקיר ולאור האמור בו, ישוחחו ביניהם ב"כ הצדדים, וב"כ המערער הוסיף וציין, כי המשיבה מסכימה שלאחר קבלת התסקיר, ולאור האמור בו, יעשו הצדדים מאמץ לגבש הסכמה (ראה עמ' 6 לפרוטוקול הדיון בבימ"ש קמא).

3.         ביהמ"ש הרשיע את המערער עפ"י הודאתו, כאמור, לאחר שהסביר לו שביהמ"ש אינו כפוף להסדר הטיעון, והפנה אותו לקבלת תסקיר מבחן.

4.         לאחר שהתקבל תסקיר המבחן, ולאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים ודברי המערער - החליט בימ"ש קמא לגזור על המערער את העונשים הנ"ל, כשהוא מנמק את הטלת המאסר מאחורי סורג ובריח כך:

" לאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, אין בידי לקבל את המלצת שירות המבחן, אשר אינה נותנת מענה לאינטרס הציבורי.

כפי שצויין לעיל, הנאשם מכר והחזיק כמות סמים בלתי מבוטלת, וכאשר בית-המשפט גוזר את הדין בנתונים כגון אלה, עליו לשוות לנגד עיניו, בנוסף לשיקולים האינדבידואליים של הנאשם, שיקולים הקשורים באינטרס הציבורי - הרתעת הנאשם והרבים. מצאתי כי אכן קיימות נסיבות לקולא, ובהן העדר עבר פלילי, העובדה שהנאשם לא ריצה מאסר מעולם, הוא הודה וחסך זמן שיפוטי, ועבר הליך טיפולי.

יחד עם זאת, אופן התייחסות הנאשם לביצוע העבירה הוא בעייתי, ואינו עומד לזכותו. אני סבורה כי באיזון בין כל השיקולים, יש מקום להטלת מאסר בפועל, כאשר לגבי אורך תקופת המאסר אתחשב בנימוקים לקולא".

תסקירי המבחן

5.         לצורך הדיון בערעור החלטנו לקבל תסקיר מבחן עדכני לגבי המערער ומונחים בפנינו גם תסקירי המבחן שהיו מונחים בפני ביהמ"ש קמא.

תסקירי המבחן בבימ"ש קמא

6.         משני תסקירי המבחן שהיו בפני בימ"ש קמא עולה שהמערער גדל במשפחה בעייתית, נשר ממסגרת חינוכית בגיל צעיר והחל לעבוד ולצרוך קאנבוס.

לדבריו, הוא היה בקשר עם צרכני סמים, קנה יחד איתם סמים, והתחלק בהם איתם מנימוק של "חיסכון" כלכלי.

קצינת המבחן התרשמה שהמערער אינו רואה עצמו כסוחר סמים אלא כמכור לסמים, אך למרות חומרת העבירות והתייחסותו הבעייתית אליהן, המליצה שלא להטיל עליו מאסר בפועל, שעלול לגרום להידרדרות נוספת במצבו, ולנתק אותו מהליך גמילה מסמים, שבו היה נתון באותו זמן, מזה חצי שנה, ואיתו הוא שיתף פעולה.

תסקיר המבחן מיום 23.4.07

7.         מהתסקיר המונח בפנינו עולה כי מאז שהמערער סיים את הטיפול ביחידה לנפגעי סמים הוא ממשיך לגור עם אימו, הוא עובד, איננו משתמש בסמים ולא נפתחו נגדו תיקים פליליים.

להערכת קצינת המבחן, המערער מודע לכך שהסחר בסם משקף הידרדרות במצבו, הוא מסוגל להתייחס ברצינות לעבירות שביצע, ושליחתו למאסר עלולה לגרום להידרדרות במצבו.

קצינת המבחן ממליצה, לאור התהליך הטיפולי שעבר המערער, "נקיונו" מסמים, והמגמה החיובית בתפקודו, לשקול, חרף חומרת העבירה, הטלת מאסר שירוצה בעבודות שרות, ולהעמידו בפיקוח קצין מבחן למשך שנה.

טיעוני ב"כ הצדדים

8.         בהודעת הערעור טוען ב"כ המערער כי טעה בימ"ש קמא כשלא הטיל על המערער עונש קל יותר מאשר הטיל על מנשה וייצמן, שהיה יעד משטרתי, ובכך שלא נתן די משקל לעובדה שמדובר במכירה חד פעמית של קאנבוס. עוד לטענתו היה על ביהמ"ש ליתן משקל לעובדה שהמערער נטל חלק בתהליך שיקומי של גמילה מסמים, וששליחתו למאסר תקטע את ההליך השיקומי.