פסק-דין בתיק עפ 7006/05

י. אלון - שופט

1.         המערער שירת במשטרת ישראל בתפקיד איש מעקב טכני במרחב הנגב [להלן: "המרחב"].

המחלקה לחקירות שוטרים [מח"ש] ניהלה בשנת 2000 חקירה בעניין חשדות שהועלו ביחס לשוטר בשם בבלי ששירת גם הוא במרחב הנגב.

במסגרת חקירה זו ניתן ביום 18.6.00 ע"י בימ"ש המחוזי בירושלים צו לביצוע האזנות סתר לטלפון במשרדו של בבלי הנ"ל,וצו זה עמד בתוקפו [לאחר הארכה] עד ליום 9.10.00.

המערער, בהיותו איש המעקב הטכני במרחב, נתבקש ע"י מח"ש לסייע בביצוע הצו וזאת בדרך הקלטת השיחות והעברתן למח"ש.

ב-5.10.00, סמוך לפקיעת תקופת הצו, הורה מח"ש למערער להסיר ההאזנה בתאריך 8.10.00 בשעה 14:00.

בכתב האישום שהוגש נגדו בבימ"ש השלום בבאר שבע, הואשם המערער בכך כי על אף שדיווח על הסרת ההקלטה ביום 8.10.04, המשיך להאזין לשיחותיו של בבלי - גם לאחר תום תוקפו של הצו, הקליט את אותן השיחות והחזיק בביתו את קלטות אותן השיחות.

בשל כך יוחסו לו בכתב האישום עבירות של האזנת סתר שלא כדין-בניגוד לסעיף 2 (א) לחוק האזנת סתר, תשל"ט-1979; ומירמה והפרת אמונים-בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין.

המערער כפר בכל המעשים והעבירות שיוחסו לו, התביעה השמיעה את כל עדיה והנאשם העיד מטעם ההגנה.

            בהכרעת הדין מיום 22.4.04 זיכה בימ"ש קמא [כב' השופט ד. מגד] את המערער מעבירת המירמה והפרת האמונים והרשיעו בעבירה של האזנת סתר שלא כדין.

            ביום 1.12.04, לאחר קבלת תסקיר שרה"מ ותסקיר משלים נוסף ולאחר טיעוני הצדדים לעונש, ניתן ע"י בימ"ש קמא "פסק דין ללא הרשעה".

            באותו פסק דין ביטל כב' השופט מגד את הכרעת הדין המרשיעה [מיום 22.4.04], קבע כי המערער ביצע את המעשה המיוחס לו בכתב האישום מבלי להרשיעו וחייבו בביצוע 200 שעות עבודה לתועלת הציבור.

2.         בפנינו ערעורו של המערער כנגד קביעתו של בימ"ש קמא בפסק הדין מיום 1.12.04 לפיה ביצע הוא את המיוחס לו בכתב האישום.

            טענות הערעור, רובן כולן, מכוונות כנגד המימצאים העובדתיים שקבע בימ"ש קמא - ובראש וראשונה כנגד הסתמכותו על הודאת המערער בביצוע המיוחס לו בהודעה שנגבתה ממנו בחקירתו ביום 24.10.00 - הלא היא ת/3.

            לטענת המערער, ההודעה ת/3 - בחלק המפליל שבה - הוצאה ממנו באמצעים פסולים של איומים במעצר מחד גיסא, ובפיתוי פסול של שיחרור לביתו מאידך גיסא.

            ב"כ המערער מוסיף וטוען, לחלופין, כי גם בהינתן תוכן ההודעה ת/3 - לא נמצא בחומר הראיות "דבר מה" לחיזוקה, ואותן ראיות שנמצאו ככאלו ע"י בימ"ש קמא - אינן עולות כדי כך.

3.         ההודעה ת/3 נגבתה מהמערער במשרדי מח"ש בירושלים ביום 24.10.00 החל מהשעה 19:15.

            בחקירתו הראשית [עמ' 54 לפרוט'] מוסר המערער כי אותו היום בשעות אחה"צ הופיעו במרחב הנגב חוקרי מח"ש, ערכו חיפוש במשרדו, בהסכמתו יצאו יחד עמו לביצוע חיפוש בביתו שבבאר שבע שם נתפסו על ידם הקלטות ת/8 ו-ת/9 [ועליהן - להלן], הם חזרו יחדיו למשרד מח"ש בבאר שבע ושם אמר לו החוקר אלכס אור "שאם אני מודה בהאזנת סתר לשוטרים, נסגור פה עניין, ואם לא - נעלה לירושלים. אמרתי לו בוא נעלה לירושלים" - וכך הגיעו המערער וחוקריו למשרדי מח"ש בירושלים.

            הוא הוכנס לחדר חקירות ושם החל החוקר אלכס בגביית ת/3.