פסק-דין בתיק עפ 70036/06

1.         המערער, יליד 1986, היה במועד הארוע נשוא פסק דין זה נהג חדש שהחזיק 3 חודשים ברשיון נהיגה. הוא הורשע לאחר שמיעת ראיות בת.פ. 11497/04 (בימ"ש שלום לתעבורה בת"א) בגרימת מוות ברשלנות של נהג ושל נוסעת שנסעו ברכב במסלול הנגדי לכיוון נסיעתו, בנהיגה מעל המהירות המירבית המותרת שגרמה לחבלה של ממש, ובסטיה בחוסר זהירות שגרמה לחבלה של ממש.

המערער נידון ע"י בימ"ש קמא ל- 30 חודשי מאסר בפועל, פסילת רשיון נהיגה לתקופה של 12 שנה, ולתשלום קנס בסכום של 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תמורתם.

כתב האישום וההליכים בבימ"ש קמא

2.         בכתב האישום, שעפ"י עובדותיו הורשע המערער, נכתב כי ביום 16.4.04 בשעה 19:50 הוא נהג ברכבו במחלף וולפסון בנתיבי איילון, בכביש שמתעקל בעקומת S, ואשר המהירות המירבית המותרת בו היא 50 קמ"ש. בכביש בוצעו באותה עת עבודות פיתוח, ובינו לבין המסלול הנגדי הפריד מעקה בטיחות בגובה 65 ס"מ.

המערער נהג במהירות של 100 קמ"ש לפחות, ולפתע סטה בחוזקה שמאלה, פגע במעקה הבטיחות, עיקם אותו ועף עם רכבו למסלול הנגדי. המערער פגע ברכב מסחרי שנסע במסלול הנגדי וגרם למותם של נהג הרכב ונוסעת שישבה מאחוריו. כתוצאה מהתאונה המשיך הרכב המסחרי לנסוע ק"מ ללא שליטה, ונוסע נוסף שהיה ברכב קפץ ממנו, ונפצע בראשו ובכל חלקי גופו.

3.         לאחר שבימ"ש קמא שמע את עדויותיהם של בוחן התנועה, מהנדסת התנועה של אגף התנועה במשטרת מחוז ת"א, ומהנדס הבטיחות פרופ' הקרט מטעם המאשימה, ואת עדותו של המערער, הוא הרשיע את המערער בעבירות הנ"ל. בקובעו שהמערער נהג במהירות של למעלה מ- 100 קמ"ש. כמו-כן דחה ביהמ"ש קמא את הטענה כי "כך נוהגים כולם" (אותה טען ב"כ המערער גם בפנינו), ואת הטענה כאילו התאונה נגרמה בגלל תקר בגלגל האחורי שמאלי ברכבו של המערער.

4.         באשר לרשלנותו של המערער אמר ביהמ"ש קמא בהכרעת דינו את הדברים כדלקמן:

"הנה כי כן, הדברים מדברים בעד עצמם. הנאשם, נהג בלתי מיומן, בעל כישורים דלים מאוד בנהיגה, בעל שיקול דעת רשלני הזועק ללב השמיים, נהג במהירות מופרזת, בלתי סבירה, ביחס לתנאי המקום, מנוגדת לחוק, העולה על המהירות המרבית המותרת במקום, החליט באופן רשלני להסיט את גלגל ההגה שמאלה או לאחר מכן ימינה, באופן מבוהל, החלטה שבאה תוך כדי נהיגה במהירות מופרזת, שהכשירה את הקרקע יחד עם הסטייה הרשלנית לאיבוד השליטה ברכב, למצב של ריחוף הרכב באוויר מעל לגדר הבטיחות, כאשר גדר הבטיחות מהווה מקפצה ונוחתת על גג רכב אחר, אשר נסע למולו בדרך, תוך גרימת מותם של הנהג והנוסעת המנוחים, ופציעתו של נוסע שלישי, על לא עוול בכפם".

(עמ' 26 למטה - עמ' 27 למעלה)

5.         בטרם מתן גזה"ד התקבל תסקיר מבחן לגבי המערער, והעידו מטעם המאשימה בנו של המנוח, ומטעם המערער - אביו החורג.

6.         קצינת המבחן תארה בתסקירה את תולדות חייו של המערער: צעיר ללא עבר פלילי, שהתייתם מאביו בהיותו תינוק, אשר חי עם אימו ושלושה אחים חורגים שנולדו לאימו ולבן זוגה, ומאז הפרידה של אמו מבן זוגה בתחילת שנת 2004, נטל  תפקיד חשוב במשפחתו.

המערער סיים את לימודיו התיכוניים, עבד באופן חלקי בהרכבת ארונות, ולא גויס לצה"ל בשל ההליכים המשפטיים שננקטו נגדו בתיק דנן.

קצינת המבחן התרשמה כי המערער מתקשה להתמודד באופן עצמאי עם העוצמות הרגשיות הכרוכות באחריותו לתאונה ותוצאותיה, וקבעה שהוא זקוק לטיפול. לדעתה, מאסר ממושך עלול לדלדל את כוחותיו הרגשיים של המערער, לחבל בסיכויו להתגייס, ולהפחית את המוטיבציה שלו לפנות לעזרה מקצועית.

קצינת המבחן אף המליצה להטיל על המערער עונש מאסר, שאותו יוכל לרצות בעבודות שירות, ולהעמיד אותו בפיקוח קצין מבחן למשך שנה. עוד הוסיפה וציינה כי אם יוטל על המערער מאסר בפועל, שלא לריצוי בעבודות שירות, יש להתחשב לענין משך המאסר באישיותו של המערער ובמצבו לאחר התאונה.

אביו החורג של המערער, העיד כי המערער הוא ילד אחראי, דואג ועוזר לאחיו הקטנים ולאימו, ומרגיש אשם כבד בעקבות האירוע נשוא הערעור.

7.         מנגד, בנו של המנוח ביקש שביהמ"ש יבחן את האירוע מהאספקלריה של בני משפחת המנוח אשר מאז שהאב נהרג "חיי המשפחה אינם חיים", ואם המשפחה איבדה שותף קרוב מאוד לליבה.

גזר הדין של ביהמ"ש קמא

8.         בימ"ש קמא עמד בגזר דינו על נהיגתו הרשלנית של המערער ותוצאותיה הקטלניות, וקבע כי ביהמ"ש חייב להחדיר לתודעת הציבור את התובנה לפיה כלי רכב הוא כלי מסוכן שהנוהג בו חייב לשמור על כללי זהירות, במיוחד כשמדובר בנהג חדש כמו המערער.

בימ"ש קמא לא התעלם מכך שהמערער, בנהיגתו, קטל חיי אדם על לא עוול בכפם, ואמר כי "כל נוהג רכב חייב לדעת כי חיי אדם אינם הפקר. מי שקוטל חיים בנהיגה במהירות מופרזת, באדישותו לחיי עוברי הדרך האחרים צפוי לכך כי בבוא היום יאלץ ביהמ"ש למצות עימו את הדין".

בימ"ש קמא לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער, אך נוכח אופן התרחשות התאונה, שכתוצאה ממנו קופדו חייהם של שני בני אדם, הטיל עליו את העונשים שהובאו בפתח פסק הדין.

טיעוני הצדדים