פסק-דין בתיק עפ 680/05

1.         כללי:

בפנינו ערעורי המאשימה על קולת העונש שנגזר על המשיבים במסגרת הליכים שהתנהלו בבימ"ש השלום בחיפה כמפורט להלן.

המשיבים הורשעו ונגזר דינם בבית משפט השלום בחיפה (להלן: "בימ"ש קמא") במסגרת שני תיקים שונים. המשיב ליאור נזרי (להלן: "נזרי") הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון במסגרת ת.פ. 3988/03 בפני כב' השופטת חוזה בעבירות של זיוף בידי עובד ציבור (31 עבירות), שימוש במסמך מזויף (31 עבירות), קבלת דבר במרמה (31 עבירות) ומרמה והפרת אמונים. הסדר הטיעון לא כלל הסדר לעניין העונש ודינו נגזר לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ותשלום קנס בסך 36,000 ש"ח. המשיבים שי חליווה (להלן: "חליווה") ויעקב בן-שבת (להלן: "בן-שבת") הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון במסגרת ת.פ. 3989/03 בפני כב' השופט קיטאי בביצוע 59 עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמכים מזויפים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובן-שבת הורשע אף בעבירות של התחזות לאחר. הסדר הטיעון לא כלל הסדר לעניין העונש. דינו של חליווה נגזר לשישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, קנס כספי בשיעור של 20,000 ש"ח ופיצוי בסך של 25,000 ש"ח לאוצר המדינה - מס הכנסה חיפה. דינו של בן-שבת נגזר לארבעה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, קנס כספי בגובה 8,000 ש"ח ופיצוי בסך 12,000 ש"ח לאוצר המדינה - מס הכנסה חיפה.

המדינה הגישה ערעורים אלו ובמסגרתם היא מבקשת להחמיר את עונשם של שלושת המשיבים הנ"ל.

2.         נסיבות ביצוע העבירות:

המשיבים ביצעו את המעשים בהם הורשעו במהלך השנים 2000-2001. המשיב נזרי עבד באותה עת כמפקח בחוליית עצמאים באגף השומה במחוז חיפה. נזרי עזר לחליווה ובן-שבת לקבל החזרי מס במרמה על ידי טיפול וזירוז בקשותיהם וכן על ידי זיוף המסמכים בעצמו. חליווה ובן-שבת פתחו חשבון בנק בבנק הדואר, תוך כדי כך שבן-שבת מתחזה לאדם אחר לשם פתיחת החשבון. חליווה ובן-שבת הגישו בקשות החזרי מס מזויפות ותצהירים מזויפים, בשם עובדים של חברת "דיסקברי", ללא ידיעתם של העובדים וזאת על מנת לשלשל לכיסם את החזרי המס המגיעים לעובדים. החזרי המס המגיעים לאחרים הועברו לחשבון הבנק שנפתח על ידי חליווה ובן-שבת.

חליווה פנה לנזרי, בהסתמך על היכרותו האישית עמו ונזרי טיפל בבקשות המזויפות להחזרי מס שהעביר לו חליווה, החתים אותן בעצמו בחותמת המעידה על מועד קבלת הבקשה, למרות שאין זה מתפקידו וכן שינה במרמה את התאריך אשר על חותמת ה"נתקבל" בכוונה ליצור מצג כוזב, כאילו המסמכים הגיעו במועד מוקדם יותר, על מנת שהטיפול בבקשות להחזרי מס יזורז. בנוסף, נזרי מילא, לבקשת חליווה, טפסי בקשה להחזרי מס ואף כתב תצהירים בשמם של עובדים ללא ידיעתם והסכמתם ודאג לזירוז הטיפול בהן, תוך מתן עדיפות להן על פני בקשות אחרות. סכום המעילה המצטבר עולה לכדי סך של 126,433 ש"ח.

3.         טיעוני הצדדים:

המערערת טוענת לגבי כל שלושת המשיבים כי שגה בימ"ש קמא בכך שהסתפק בתקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות, שעה שמעשי המשיבים הצדיקו מאסר בפועל. בנוסף, טוענת המערערת כי שגה בימ"ש קמא בכך שנתן משקל יתר לחלוף הזמן ובכך שסבר שיש בכך כדי להצביע על חזרתם של המשיבים למוטב. מאחר שמדובר בתיק עב כרס בו נחקרו עשרות אנשים, הזמן שחלף עד לגזר הדין לא נבע ממעשה או מחדל של המערערת.

לטענת המערערת, בימ"ש קמא פירט את הנסיבות המחמירות שבמעשי המשיבים, אך לא נתן להן משקל הולם בבואו לגזור את דינם.

בנוסף, טוענת המערערת כי יש להתערב בהיקף הפיצוי והקנס שהושתו על המשיבים, מאחר שהמעילה המיוחסת למשיבים הינה בגובה של 126,433 ש"ח והיה על בימ"ש קמא להשית על המשיבים פיצוי וקנס שהיקפם מגיע לכדי הסכום הנגנב וזאת על מנת שלא יצאו נשכרים מביצוע העבירות.

כן טוענת המערערת כי שגה בימ"ש קמא כאשר לא קבע כי בעבירות בהן הורשע המשיב נזרי יש קלון, מאחר והמעשים נעשו על ידו כשהוא משמש כמפקח חוליית עצמאים באגף השומה של חיפה ובהיותו עובד ציבור.

המשיב נזרי טוען כי יש להתחשב בחלוף הזמן מזמן גילוי העבירה ועד הגשת כתב האישום. כן טוען נזרי כי לא קשר קשר עם חליווה ובן-שבת להוצאת הכספים במרמה וכי סבר כי הכסף יעבור לידי הנישומים אשר בשמם הוגשו הבקשות. נזרי האמין כי הכסף שקיבל הינו חלק מהעמלה שקיבלו חליווה ובן-שבת בתמורה למאמציהם ולא ידע כי המשיבים מתחלקים ביניהם בכספים שהוצאו במרמה לכן תוקן כתב האישום בכדי להתאים לעובדות בהן הודה המשיב נזרי. לטענתו, בימ"ש קמא אף החמיר עמו, זאת גם לאור העדר עבר פלילי ונסיבות אישיות קשות של המשיב.

המשיב נזרי הציג בפני ביהמ"ש שלערעור מכתב שנשלח על ידי בא כוחו למערערת ואשר היווה תוספת והבהרה לכתב האישום המתוקן ושבכפוף לאמור בו הודה המשיב בעובדות כתב האישום המתוקן. על פי האמור במכתב מיום 22.2.05, נזרי מודה בכתב האישום המתוקן בכפוף לטענתו כי הוא האמין כי כספי החזר המס יועברו לנישומים, כפי שהדבר הוצג לו על ידי חליווה ובן-שבת; כי התמורה שנתקבלה על ידו הייתה סכום זעום שהיווה לפי אמונתו חלק מהעמלה לה היו זכאים חליווה ובן שבת בגין פעולתם למען הנישומים; וכי נזרי לא ידע שהדוחות והמסמכים שנמסרו לרשויות המס הם מזויפים.

כאמור, המשיב נזרי טוען כי על רקע האמור במכתב הנ"ל הודה בעובדות כתב האישום המתוקן. המערערת לא מסרה תגובתה בנוגע למכתב שהוגש על ידי ב"כ המשיב נזרי לבימ"ש זה.

המשיב חליווה טוען כי העונשים שנגזרו עליו על ידי בימ"ש קמא מהווים ענישה קשה, מעכבים את פרנסתו ומורידים את רמת חייו. המשיב מבקש להתחשב בגילו הצעיר והעתיד הצפוי לו במסגרת עבודתו הנוכחית וכן בתקופה שחלפה מאז ביצוע העבירות, תקופה בה השכיל המשיב ללכת בדרך נורמטיבית ולא ביצע עבירות נוספות.

עוד טוען חליווה כי המכתב הנ"ל, אשר נשלח מבא כוחו של נזרי לב"כ המערערת, לא הוצג בפני המשיבים חליווה ובן-שבת טרם הסכמתם להסדר הטיעון שנחתם בעניינם, למרות דרישתם לראות את כתב האישום המתוקן בעניינו של נזרי ולמרות שהמכתב מהווה לכאורה חלק בלתי נפרד מכתב האישום המתוקן בעניינו של נזרי והטענות העולות מהמכתב מנוגדות לאמור בכתב האישום המתוקן בעניינם של חליווה ובן-שבת. מכאן שהמערערת פעלה בחוסר תום לב ולמשיבים חליווה ובן-שבת עומדת טענת ההגנה מן הצדק הנובעת מזכות היסוד להליך הוגן ומטעם זה בלבד יש לדחות את הערעור בעניינם.

לעניין זה משיבה המערערת כי היא אמנם הסכימה להשמעת העובדות האמורות במכתב על ידי ב"כ של נזרי אך אין המדובר בעובדות המקובלות על שני הצדדים, שאם כך היה כתב האישום מנוסח אחרת וטיעון המערערת לעונש בעניינו של נזרי היה שונה. בנוסף, לטענת המערערת, אין האמור במכתב סותר את עובדות כתב האישום המתוקן בעניינו של נזרי או בעניינם של חליווה ובן-שבת.

חליווה טוען עוד כי אין להתערב בקנס והפיצוי שהוטלו עליו בבימ"ש קמא בגובה שליש מהסך הכולל של המעילה וזאת משום שהמערערת טענה בפני בימ"ש קמא כי לא ידועה לה החלוקה הפנימית של הכסף בין המשיבים.